יצירות אחרונות
הלל אהבה ותשוקה/אדם (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -03/05/2025 10:36
חיפשתי אותך ברווז יקר (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -03/05/2025 07:25
מזל טוב אמא (8 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -03/05/2025 06:43
חושש מילדים (8 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2025 18:04
אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים מְצֹורָעִים/ מאת: אהובה קליין (c) (8 תגובות)
אהובה קליין /שירים -02/05/2025 17:03
דו-שיח אהבה (9 תגובות)
יצחק אור /שירים -02/05/2025 16:38
שִׁיר הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ מַקְדִּישָׁה לְדָנִי זְכַרְיָה (20 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2025 16:11
לאורנה 2.5 (15 תגובות)
אלה לי /שירים -02/05/2025 14:54
סיפורים
רגשי נחיתותמידי פעם יוצא לי לשקוע ברגשי נחיתות, הפעם הם תפסו אותי רכוב על האופנוע, ממתין ברמזור אדום בצומת רעננה. מתוך הג'יפ המהודר שעמד בנתיב הצמוד אלי, בצבצו שני מסכי טלוויזיה שהיו טמונים במשענות הראש של שני המושבים הקדמיים. לעזאזל אמרתי, איך אוכל להציל את כבודי? הרי באוטו שלנו לא ניתן להרכיב מסכים, לא בגלל המחיר חס וחלילה, אלא רק מכיוון שמשענות הראש במכוניתנו הישנה קטנות מידי... ואז שקעתי בנחיתות... רגע, נעורה בי תקווה. אולי הגיע הזמן להחליף את הגרוטאה הישנה בגיפ חדש? התחלתי לחשב חישובים. אם אמכור את הבית, נעבור לשני חדרים (די והותר לזמנים קשים), אשבית את האופנוע ואמכור כלבלב אחד מתוך השניים שיש לי, אוכל לקחת הלוואה משלימה של מאה אלף שקל ולקנות ג'יפ עם טלוויזיה במשענות הראש... כמעט הגעתי להחלטה עד שהחלק הרע של האונה השמאלית התחיל להציק לי בשאלות מטופשות: "בשביל מה דרוש לך ג'יפ?" "בשביל למנוע רגשי נחיתות" הכרזתי בהקלה... "ואיזה סרטים תקרין בג'יפ? הרי אין לך אפילו מנוי בספריית הוידיאו"... "לא צריך מנוי," מלמלתי לעצמי, "אסתפק בהקרנת הסרט מהחתונה"... "ואת מי תושיב במושב האחורי?" שאלה האונה המציקה, "הרי כבר מזמן אין לך ילדים בבית"... בשאלה הזו נפלתי כי באמת לא מצאתי תשובה הולמת... עדיין לא ויתרתי על התכנית. "אולי," הרהרתי לעצמי, "אולי יש דרך שמאפשרת צפייה במסך תוך כדי נהיגה?" דקה של הפוגה ואחריה ממשיך המוח לרחוש ולבחוש... אם אצליח בעזרת זוג קביים מתוחכמים לשלוט בהגה מהמושב האחורי, אוכל לצפות במסך בהנאה שלמה, אך מה יהיה עם הדוושות? פניתי לחברי מורה הנהיגה ששלח אותי להתייעצות בטלפון עם מתקין הדוושות המדופלם למכוניות לימוד נהיגה. "ב 2500 שקל אני מסדר לך דוושות אפילו בבגאז'," אמר המומחה וצחק. אחרי שהיה בידי פתרון למערכת שליטה מהמושב האחורי בג'יפ, הצגתי את התכנית בפני אשתי והצעתי לה להתחיל לארוז את הבית לקראת המעבר לשני החדרים... "אתה זוכר שהסרט של החתונה הוא סרט בלי צבעים שקדם ליורם ארידור"? שאלה אשתי בקול מלא ניחומים... והמשיכה, "אולי תיזנח את הג'יפ ותעשה לך מנוי לשלשה סרטי וולט דיסני במקום זה על חשבוני?" "וולט דיסני זה נפלא, אוכל להקרין לנכדים שלנו בג'יפ" החזרתי בעליצות... נכון אמרה אשתי, אבל עד שהנכדים שלנו ישבו בג'יפ האוטופי שלך, יהיו כבר טלוויזיות עם הנעה קדמית, טלפונים שעושים עוף בגריל, מכונות כביסה ששרות 10 פרקים של כוכב נולד ומחשבי כף יד שעושים סקס... עצמתי את העיניים ועשיתי דקה שלמה יוגה... אחרי שיחת המוטיבציה הזו, מזגה לי אשתי לכוס הפלסטיק הקבועה שלי עם הקש את כדור הפרוזק היומי וראה זה פלא, ה"נחיתות" עברה... תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |