יצירות אחרונות
הפעמון של גאוס (3 תגובות)
ZR /שירים -30/08/2026 18:36
מִמזמן-מִמזמן / בשולי במת הדיון, וולטר סקוט / (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -30/08/2026 18:34
והוא, עד אליי ינוע (6 תגובות)
**לנה** /שירים -30/08/2026 16:56
כאב וגעגוע (7 תגובות)
יצחק אור /שירים -30/08/2026 12:48
טַּעַם גֶבֶר וְאִישָׁה (11 תגובות)
שמאי ארמן /שירים -30/08/2026 10:58
מִלִּים כְּגֶשֶׁר לַנֶּפֶשׁ מקדישה לשמוליק כהן (14 תגובות)
אביה /שירים -30/08/2026 09:33
יש לי רק כול אלה (9 תגובות)
דני זכריה /שירים -30/08/2026 06:46
סיפורים
יוֹנֵּי [יוֹנִּים] הַבָּריוֹנֵּי [יוֹנִּים] הַבָּר עִנְבָּר רָאֲתָה בְּמִקְרֶה יוֹם בָּהִיר אֶחָד, כַּאֲשֶׁר פָּתְחָה אֶת חַלּוֹן חָדַר הָאַמְבַּטְיָה לְאִוְורוּר, שְׁתֵּי יוֹנִים, יוֹנֵי בָּר. שָׁם הֵן הָיוּ, עַל הַאֶדֶן, יוֹנַה אַחַת יוֹשֶׁבֶת עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, בְּתוֹךְ קֵן מְאֻלְתָּר מוּזָר, הַקֵּן עָשׂוּי הָיָה בְּחֶלְקוֹ מִמִּבְרֶשֶׁת הַנִּיקּוּי הַשְּׁחוּקָה שֶׁל חָדַר הַשֵּׁרוּתִים, וְעָלֶיהָ אוֹסֵף שֶׁל עָלִים יְבֵשִׁים וְזַלְזַלִּים, וּבְתוֹךְ הַקֵּן שְׁתֵּי בֵּיצִים קְטַנְטַנּוֹת, הַיּוֹנָה הַזָּכָר [כַּנִּרְאֶה] הִסְתּוֹבְבָה וְחָגָה בְּחֹסֶר שֶׁקֶט מְגַרְגֶּרֶת בְּקוֹלָהּ - גּוּר גּוּר - גּוּר גּוּר, וְנוֹהֶמֶת, מְדַשְׁדֶּשֶׁת בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת מִסָּבִיב לַנְּקֵבָה הַדּוֹגֶרֶת,
כְּאִלּוּ מַזְהִירָה מִפְּנֵי עִנְבָּר הַפּוֹלֶשֶׁת לִתְחוּמָהּ.
עִנְבָּר נָסוֹגָה לְאַט לְאַט, בִּזְהִירוּת, כְּדֵי לֹא לְהַחְרִיד אֶת הַשְּׁתַּיִם מִמְּנוּחָתָן, לֹא לְהַבְהִילָן.
נִכְנְסָה נִלְהֶבֶת בְּרִיצָה לַחֲדַר הַמְּגוּרִים, מַכְרִיזָה בְּקוֹלָהּ עַל הַהַפְתָּעָה.
זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֶת הַפֶּלֶא הַזֶּה, פֶּלֶא הַיְּצִירָה, פֶּלֶא הִבְרִיאָה הֶמְשֵׁכִיּוּת הַגֶּזַע בְּהִתְהַוּוּתוֹ, אוֹ כָּל הַגְדָּרָה אַחֶרֶת מַתְאִימָה לִפְעֻולַּת
הַפִּרְיוֹן בַּטֶּבַע, מִתְרַחֶשֶׁת מַמָּשׁ כָּאן, בְּבֵיתֵנוּ, בְּפִינָּה אַחַת קְטַנָּה.
כַּמּוּבָן שֶׁכֻּולָּנוּ הִסְתַּקְרַנּוּ וְנִכְנַסְנוּ בְּשֶׁקֶט אֶל הָאַמְבַּטְיָה לַחְזוֹת בַּפֶּלֶא הַמֻּופְלָא, וּמְגַלִּים בְּתוֹךְ לִבְּנוּ חֹם בִּלְתִּי מֻוגְבָּל אֶל שְׁתֵּי הַיְּפֵיפִיּוֹת הַלָּלוּ, מִמַּבָּט קָרוֹב – אֵין יָפוֹת מֵהֶן, כֹּה עֲנֻוגּוֹת, אַךְ מַבָּט לָהֶן מְבוֹהָל, וְאִי הַשֶּׁקֶט שֶׁבּוֹ הִסְתּוֹבֵב נִיתֵּר הַזָּכָר מִסָּבִיב לַנְּקֵבָה, הָיָה מַּכְמִיר לֵב, מִיָּד נְסוּגוֹנוּ בְּהַרְגָּשַׁת אֶמְפַּטְיָה לַצֶּמֶד, כְּאִלּוּ רָצִינוּ לֵאמֹר - אֲנַחְנוּ לֹא אוֹיֵב, אֲנוּ אוֹהֵב.
מִיּוֹם זֶה וְאֵילָךְ, הִשְׁתַּדַּלְנוּ לֹא לְהַפְרִיעַ, רָצִינוּ לָתֵת לַיּוֹנִים בַּעֲלוּת עַל הַשֶּׁטַח, שֶׁתַּרְגֵּשְׁנָה בּוֹ נוֹחַ, לָכֵן נִזְהַרְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ אֶת צִלֵּינוּ הַנִּשְׁקָף מִן
הַחַלּוֹן הֵן לֹא תִּרְאֶינָה, פָּשׁוּט לֹא הִתְקָרַבְנוּ, אֲבָל הִצְלַחְנוּ לְצַלְּמָן, אֶת הַשְּׁתַּיִם בִּמְקוֹמָן.
לְצַעֲרָם שֶׁל אוֹהֲבֵי הַטֶּבַע קִינִים נִבְזָזִים, עַל יְדֵי בַּזִּים, וְנִיצִּים וּבַעֲלֵי כָּנָף אֲחֵרִים, אַךְ גַּם עַל יְדֵי יְלָדִים.
הַיְּלָדִים יָדָם בַּמַּעַל, בְּשֶׁל סַקְרָנוּת בְּעִיקָּר, וְהַקִּנִּים לֹא שׂוֹרְדִים.
כְּכָל שֶׁיִּגְבַּהּ מְקוֹמוֹ שֶׁל קֵן, כָּךְ יֵאוּתְגֶרוּ הַיְּלָדִים הַהַרְפַּתְקָנִים, וַחֲבָל שֶׁזֶּה כָּךְ, הַסַּקְרָנוּת גּוֹרֶמֶת לְעִתִּים לִפְגִיעָה בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל יְצוּרִים חַיִּים.
כִּשְׁבוּעַיִים יָמִים הָיִינוּ מְאֹד מֻוגְבָּלִים בְּשִׁימּוּשׁ בַּחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה, כָּל הַזְּמַן יָדַעְנוּ עַל נוֹכְחוּתָן שָׁם, שָׁמַעְנוּ אֶת גִּרְגּוּרֵיהֶן, רָאִינוּ אוֹתָן מִתְחַלְּפוֹת בִּדְגִירָה עַל הַבֵּיצִים, הָיָה מְאֹד לֹא נוֹחַ בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת, הָיִינוּ צְרִיכִים לְוַותֵּר עַל מִסְפָּר פְּעֻולּוֹת הֶכְרֵחִיּוֹת, אֲבָל הִסְתַּדַּרְנוּ, [נִשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים]. בֹּקֶר אֶחָד הַסִּפּוּר נִגְמַר, יוֹנֵי הַבָּר נָטְשׁוּ אֶת הַקֵּן, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים זֹאת בְּוַודָּאוּת, שֶׁגּוֹזָלִים לֹא בָּקְעוּ מִן הַבֵּיצִים, כִּי הָיִינוּ בְּמַעֲקָב מִתָּמִיד, וְאִם הָיוּ נִבְקָעוֹת הַבֵּיצִים, הָיָה אוֹרֵךְ זְמַן מַה עַד שֶׁגּוֹזָלִים כֹּה קְטַנִּים יִפְרְשׂוּ כָּנָף לָעוּף בְּאֹופֶן עַצְמָאִי. אַךְ אֶת רֶגַע נְטִישַׁת הַקֵּן הֶחְמַצְנוּ, עַד הַיּוֹם אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה אֵרַע לְמַעֲשֶׂה, וְהַאִם הַשְּׁתַּיִם בָּרְחוּ מִבֶּהָלָה, אוֹ פָּשׁוּט הֻתְקְפוּ וְנִפְגְּעוּ בְּאֵיזוֹ שֶׁהִיא צוּרָה, בְּכָל אֹפֶן לֹא הָיוּ - לֹא בֵּיצִים- לֹא יוֹנִים - וְגַם לֹא גּוֹזָלִים, רַק עֲרֵמָת זַלְזַלִּים, אֲשֶׁר כִּנִּים קְטַנְטַנּוֹת רָחֲשׁוּ בְּתוֹכָהּ. בְּסִכּוּם בְּהִסְתַּכְּלוּת לְאָחוֹר, אַף זוֹ הָיְתָה חֲוָויָה שֶׁהוֹתִירָה לָנוּ זִיכָּרוֹן עָנוֹג, הֶבֵּט נוֹסַף עַל מִסְתְּרֵי עוֹלָם הַחַי.
וְכֵן אַל נָא נִשְׁכַּח, נִשְׁאֲרוּ שְׁתֵּי תְּמוּנוֹת שֶׁל הַשְּׁתַּיִם, וְהֵן אֲפִלּוּ אֵינָן יוֹדְעוֹת, וְאֵינָן מְבַקְּשׁוֹת עֳותָקִים.
@ מִכִּתְבֵי לֵאָה כֹּהֵן Sunday, 10 February, 2008
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |