שירים

חורף בתל-אביב

חורף בתל-אביב

 

לפעמים אני

רוצה לזכור אותך

כך,

הלומת חסדי שמיים.

הרחובות ארוכים,

ארוכים,

מרוקני עשן,

לא כאן.

לא, לא עכשיו.

1950 מפזרת

שלג בתולים

בחיתולי הכיכרות.

את שטופת עלים

ונמוכת גגות.

רוצה לזכור

את לובן שדירותייך

מתנפנף ברוח

ואת יופייך הראשוני,

הפשוט,

הצנוע.

תגובות