שירים

מחוץ למגירה

 

 אני מאלמת קווים עלומים,

נקודות, סימנים של מחשבה

שנעה בי כרוח תזזית,

נוהרת במוחי באלפי נגוהות

עורמת בי אותיות , לרשום
אמיתותיי.

משעה שנפרשו בגלוי לעולם,

נעות הן בידי הקורא כרצונו,

בחלקים, בשינויים, בשלמות,

רק על פי מידתו.

ואני צוהלת על שמצא
ממני ולו מזער, בדרכו,
משהו גם בשבילו.
כי לעולם
נותרת הזדככות הנפש,

קצב נשימתי הכתובה,

שממני באה ובי חקוקה,
שלי.
                                                

תגובות