שירים

לאמא ז"ל-עשרים שנה למותה

איך הלכת כשצער העולם על כתפיי
המנסות להיות מוצקות
והלכת לארץ חושך ודממה
ואני באור היום לא יודעת נוחם דמותך.
בין יום הזיכרון ליום השואה מתת
לך והשארת אותנו בלעדייך לחיים
כל כך ארוכים.
הייתי נותנת לך את צחוקי ואת בכיי כדי שתחזרי
לנחמני כילדה קטנה שלך, ואני מתגעגעת לצחוקך החושף
טור שיניים לבנות,
לרעש מכונת התפירה שלך שדממה עם לכתך
ולריחות תבשילייך שאין להם תחליף

תגובות