יצירות אחרונות
והיום כורע ברך (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (1 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (6 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (7 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
שירים
בעד הזוהמהיצור, איזה מין יצור אתה איזה מין יצור אני יצור שלימדו אותו את כל הדברים הנכונים את כל האלף בית של התנהגות מלכותית הלבוש ההליכות דרך ארץ הכל טיפ טופ .. הכל מסכה. שלא תבינו לא נכון אני אוהבת את התחפושת הזאת, היא מקנה לי הרבה תשומת לב מהחברה. לשונות מיוררים נישלפים לפני, מבטים שסוקרים את מידותיי אבל, הכל בבועה. תפשיטו אותי, השילו את מצנפת המלוכה, ולפתע אני זוהמה. זוהמה לפי אותה תפיסה חברתית שקודם לכן שפטה אותי בהערצה. לפי דעתי אין הפשטות והגולמיות מזוהמת כלל. אם רק הייתי יכולה להיות מזוהמת, אם רק כבודה של ההליכות המלכותית המלומדת תרשה לי להוריד את המסכה, הייתי עושה זאת. אבל לא, לפי התכתיבים, רצון הכלל קודם לרצוניתיי. התמכרות ותזונה צימחונית מהצורה שבה הסביבה מעריצה אותי ,אף על פי שאיני מעריצה עצמי. איוולת טיפשה כלל לא משתמשת בתבונה. הם עשו ממני בובה ולא סתם בובה, בובת זכוכית. צעד אחד, מועדת, נשברת ובזה זה נגמר. אף אחד לא זוכר וגם אני לא זוכרת למה התנהגתי כמצועצעת.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |