שירים

תסבוכים וחרקים

18.8.2007


 

איך שפתאום אני אלך
אני אמצע את עצמי בתוך תסביך גדול
רק התחלתי ללכת,
רק התחלתי את החיים
ואני אמצע את עצמי עמוק בבור
אתיידד עם חרקים,
אכתוב כמה שירים משוגעים
ואולי יום אחד תשמעו ממני
אז אני אשלח מכתב

איך שפתאום אתה תלך
ותחשוב עלי פתאום,יכול להיות
שתמצא בקבוק עם מכתב,שהשארתי ממזמן בים
ואולי זה יצבוט את הלב שלך, כל כך חזק
עד שאתה תחליט לחפש אותי כל עוד אפשר
יכול להיות שאני עוד תקועה בבור אי שם
כותבת על כל תסבוכי
ומשתפת את חברי החרקים בבעיות החיים

אולי היית מוצא אותי,
והינו הולכים ביחד מאושרים
אני הייתי נפרדת מחבריי החרקים
והיינו חיים, אחח כמה שהינו חיים
על הקצה, וכל שנייה היה קורה משהו חדש ומרגש
היינו חיים באושר,
אם והיה קורה שלא מצאת אותי.
אבל הרגשתי שחיפשת שעות,והרגשת הרגשות
אז ידעתי שאני לא לבד , הייתי מעדיפה למות כך.

איך שהמחשבות נדדו לי כשהייתי לבדי
הפנטזיות התעופפו ,והשטויות מפי יצאו
יכול להיות שכל זה היה קורה ביקום אחר
אך בעצם לא קרה
וייקרה ,גם לא.
ואני? אני תמיד אשאר מתוסבכת.
אני לא בטוחה כל כך שזה בגדר של שיר. אבל אפשר לקרוא לזה קטע שכתבתי.-

תגובות