שירים

דמנטיית גן העדן / רונן

דמנטיית גן העדן / רונן

 

בתי כלא של זיכרון

מושלים בחיי

תמונות דהויות של האתמול

תשלילים בחשיפת יתר

המחוברים הישר

לקצות העצבים.

זמן קפוא

המתגבש שנית

כל פעם מחדש

אוזק בשלשלאות את רוחי

הזכרונות כבר אינם מצטלקים

נערמים

מתגברים ודועכים

כפעימות פולסר רגשי.

מקבעים אותי במסמרות

על צלב החיים

מטלית של שיכחה

מנגבת, מדי פעם

את זיעת הידע

הפרטים מצטמררים

לכדי כתמים

הארועים לכדי מריחות

עזות של ההיסטוריה

טעמים

רגשות

אנשים

קיסמים הנעוצים בתודעתי

לא ינוחו על משכבם

חיים בי חיי נצח מיוסרים

ממתינים כולם

לשמיכת השיכחה הגואלת

 

© כל הזכויות שמורות לרונן

 

תגובות