משפט ודין

אנחנו יודעים.
יודעים מה הכי נכון,
יודעים גם בדיוק מדוע.
אנחנו לא אוכלים שבוע
לטהר את הורידים.
תמיד בטוחים שאנו תמימים,
נכונים.
מסרבים לקבל טעויות,
אנחנו מחשבים שגיאות של אחרים,
ואז מאחסנים בזיכרון,
כדי לשלוף ברגע המתאים.

אנו שופטים.
ולא מתוקף התפקיד.
רק כי תמיד יש מה לומר,מה להגיד.
גועשים,
כמו הרעש,הרוח והאש.
מבלי להתבייש
דנים את החוטאים,
שוכחים שזה תפקיד של אלוהים.

אנו צודקים,
או רק עורכים חיפוש אחר הצדק.
מוצאים סדקים בהיותנו מושלמים.
זורים מלח על פצעים של אחרים,
ומסתירים כאב אשר צורב אותנו.

מתלמדים,
בוחרים באש ומשחקים בה,
בחיקה.
אחרי האש,קול דממה דקה.

* באתי,הרגשתי,כתבתי*