במאית

אהבה היא לשחק.

 שונים ומגונים היו משחקיה.

 עת היתה היא אנטיגונה

  לגמה ממי המעיין כניובה בת האלים,

 עת היתה היא נעמי

 המסך העולה על יומה לכאורה

 מיסך, מסגר  מסגרותיה,

 מונולוגים  יחודיים דקלמוה,

 זימרו   בעדנה מעדנות שירתה.

 שחקה בחן לוליני,

 פאות, אפור ותלבושות,

צבעי –זיקית ססגוניים, רשמוה בכובעיהם,

אך לא אבתה לשום מחזאי

 כתוב תולדותיה.

 וכשהורם המסך- הלמו בה התשואות,

 קידתה, קידתם  כמעיין מים חיים לה הקרו.

הבינה בחושיה-

 היא לא רק יציר סופוקלס או שבתאי

 היא לא טוני ולא "רכוש נטוש"

ומסעותיה ב"מזריץ" או תיחומה ב"מעגל הגיר הקווקזי" זמניים בלבד,

ידוע ידעו  תובנות- לבבה :

 היא  הכותבה את הדרמה של חייה-

היא השחקנית,

 הבמאית והמפיקה של ימיה.