שירים

מכתוב..

הולך בצל גורל
אטום שמיעה וחוש
ככל אשר ינחני
לא הסבר, אדרוש.
 
כורה מנהרת זמן
במרחבי מוחי
ושט בין תחנות
אולי אראה אותי.
 
כמו סוור נושא
את נדבכי חיי
לאל חזור אשוב
עזוב הכל ,"מכתוב".
 
 
 
                                               כל הזכויות שמורות ©

תגובות