חזרה ליצירות
שירים

עונשו של דיוניסוס

נירית | (15/10/2007 10:36) | 67 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בפולחני דיוניסוס היתה הכרה בתשוקותיו
 של האדם.
שם , באולימפוס, ממש כמותו, הותרו כל כבליו,
בשם המוסיקה, האהבה,היין כדם איפשר ההוללות,
בחגיגות האביב שוחררו רסניו של פרא- העוללות.
כמוהו סגד לנשות תראקיה שלו שהתהלכו ביערות,
 תופפות, רוקדות, לבושות רק בעורות
 חושיהן מאבדות, משתוללות, למגעו כמהות.
 
ולא הבין, שבסוף מסעו מחכים לו הטיטאנים ששלחה,
שעתידים לקרעו לגזרים כשתבוא שעת ההכרעה,
 שתאוות בשריו ותשוקותיו בכוחם להכריעו,
 להרוס ולא לחמול על נתיבו,
 שהכניעה ליצריו היא רגעית,ומשנה טיבו וטבעו,
 
וכשיתפקח-היא כבר לא תהא עימו.
 

תגובות

חזרה ליצירות