העיר העברית הראשונה

מילים נשזרות למשפטים

עם עלי כותרת

הופכים מבני בטון חשופים

לצורה

קוביות דהויות של בנינים

לטירה

מרפסות עם תריסים מפויחים

לצריחי ארמון

כבישים סלולי אספלט מטולא

לעיר

רעש של מכוניות מקולקלות

עם פח דהוי

לקצב.

נהגים מנווטים עצמם

סביב כיכר חשוכה עם

מזרקה שחדלה לפעול

מזה עידן

מדמים עצמם נוסעים

בכיכר הקונקורד

חגים סביב עצמם

ובין מבנים מטים לפול

ורואים את עיר האורות

הלא כך כותבים

כל הזמן

בעתון.

וכל המשפטים של

משוררי המקום

נשזרים

לעיר גדולה

והם הולכים שם

לאיבוד

ואם יאמרו אחרת

הם יאמרו:

"בכל זאת יש בה משהו".

באתי לשם

ניסיתי לצעוד

לפי הקצב

ללכת

ממש ללכת לאיבוד

ולא הצלחתי.

בכל זאת

חיפשתי בה משהו

גם שתיתי

שני ליטר בירה מחבית

בפאב (כמו בלונדון)

אולי אחרי זה

אראה את האור

לפחות אור קטן של

פנס כיס

"ובשם האב

הבן

ורוח הקודש"