המהמר

.אף אחד לא ידע מה שמו המלא של ג'ו ,"ג'ו בוא נתערב" קראו לו , כך ידעו לאיזה ג'ו הכוונה, בעצם עבודתו בצהובון לונדוני מפוקפק, החשיב עצמו לעיתונאי מן השורה, ברם ,המאורות והביבים בהם שרץ, ומהם דלה רכילויות עסיסיות ,עבור הסמרטיטון, לא קרבו אותו לפוליצר, לעומת זאת שמו יצא למרחוק
כמהמר מושבע שנהג להמר על כל מה שניתן ולא ניתן להעלות עלהדעת.
מרוצי סוסים,משחקי קוביה ועוד כאלו שתמצא בכל סמטה עלובה כלל לא ענינו אותו,הללו עבור דגי רקק ,סתם אספסוף חולני ,כך היה פולט בזלזול,כל מה שהלך בשולי החוגים בהם נהג להתחכך,היה עבורו כר פורה להתערבויות,ובמהומה שהיתה נוצרת ,כל הסביבה הייתה מתלהטת,עד כדי תגרות ידים שאף הן עצמן היו תוספת טריה להתערבות.
נפקנית ידועה נישאה בפעם השמינית,כמה זמן תחזיק הפעם?
מאן דהוא השליך את אשתו מהחלון ממרומי הקומה השלישית ופצעה קשות, כמה יפסוק לו השופט?
כמה ליטראות של בשר חזיר מוכר הפאב המקומי ביום ?
אלו אחדות מיני רבות מהתערבויות שג'ו נהג לארגן,
בדרך כלל ג'ו היה מפסיד את כל מה שהרויח קודם ואף פעם לא השכיל לעשות שימוש מועיל בכספו , יום אחד קרא אליו הבוס מהמערכת ,והטיל עליו משימה, לצאת להפלגה טרנס אטלנטית , ולדווח מידי פעם על חוויותיו,
הבוס לא טרח כלל להסביר שמאחורי המחווה הנדיבה יש כוונה להרחיק את ג'ו כמה שיותר רחוק וכמה שיותר זמן,היות והאיומים על חייו כמו גם התביעות דיבה הלכו ורבו לאחרונה,לא היה ספק שעטו המושחזת של ג'ו הצטיינה , לעיתים יותר מידי.
הודיע לכל מכיריו בצער,שאין בשלב זה אין הימורים, היות ועליו לעלות על גיגית ושמה "קווין מרי",אין מה לעשות, התפקיד מחייב,הודיע בענווה שלא כדרכו.
הפליגה האוניה מערבה למרחבי האוקיינוס האטלנטי,שלפניה מיילים רבים, אין סופיים ,עד ליעדה - אמריקה, וג'ו משוטט על הסיפון ,ומתחתיו ,תר ללא הרף ואזניו קרויות היטב לקלוט דבר מה השווה עניין, לאחר מספר ימים ג'ו כבר לא ידע את נפשו משעמום,חש געגועים עזים לידידיו המפוקפקים,ובעיקר להימורים,בעודו שוקע במחשבות נוגות על ימים טובים ,שמע לפתע ויכוח נוקב מקצה הסיפון,קרב והיטה אוזן, הויכוח נסב על כמה מיילים ביום מתקדמת האונייה,חיש מהר השתלט ג'ו על הויכוח ומייד אירגן קבוצות שונות של התערבויות,לאושרו לא היה גבול,וכך מיום ליום גדל חוג המהמרים, עד שכל האניה כולל הקפטן נסחפה בטרוף ההימורים
והוטל על הקצין ראשון להודיע כל יום בשעה שנקבעה, כמה מיילים גמעה האנייה לקול צהלת המרויחים ואנחת אכזבה מהמפסידים.
יום אחדהגה ג'ו רעיון מטורף ,הזוי לחלוטין, איך פעם אחת נקרית בדרכו הזדמנוח פז בלתי חוזרת להרויח ובגדול,וכבר התחיל לפנטז והאדרנלין בגופו השתולל, הגיעה שעת ההימורים,והנה ג'ו מכריז בקול גדול שהאניה עד למחרת תעבור רק את מחצית מהמרחק הרגיל בדרך כלל,והוא ג'ו מהמר על כך בכל כספו ורכושו.
השתררה דממה , חלפו כמה שניות עד שחדרה לתודעתם של הנוכחים גודל האבסורד ,ואז קמה מהומה רבתי ,שכל האנייה מהמרת כנגד ג'ו, ובסכומים גדולים.
התהלך ג'ו על הסיפון בחוסר סבלנות,ממתין לשעות אחר הצהרים שמרבית
הנוסעים נחים ספונים בחדרם,ואין כמעט נפש חייה על הסיפון.
תכניתו הייתה פשוטה,לעכב את השיט על ידי כך שהוא "יפול" לים,האנייה תעצר,יורידו סירת הצלה למשותו מהמים,וכל זה לפי חישוביו , יעכב את האנייה ויביא לו את הימור חייו.
הוא לא ידע עד כמה הוא צדק.
שעת ערביים הגיעה, השמש שלחה קרניים אחרונות, האנייה בלב האקיינוס,מסביב האופק אין סופי, אישה,כבת ארבעים לחייה נשענה על המעקה ,בירכתיי האנייה ,מביטה בשובל הארוך שמשתרך עד הרחק, מלבדה לא הייתה נפש חייה בסביבה ,לזאת חיכה ג'ו , הוא התקרב כביכול בנחת למעקה ,לא רחוק מהאישה , כחכח מעט בגרונו כדי למשוך את תשומת ליבה,ובה בעת הפיל את עצמו מעבר למעקה,למטה ,לים,
אחרי שניות מספר כשנלחם בעוז במערבולות השובל,הצליח לעלות במאמץ רב על פני המים, החל לזעוק בקולי קולות,ולנפנף בידיו לכוון האישה שבסיפון
למעלה,האישה ,חייכה אליו בנועם ונופפה לו בידה בחזרה,אך לא הראתה שןם סימן שהיא הולכת להזעיק עזרה,
ג'ו הביט באימה כיצד האונייה הולכת ומתרחקת,וניסה מתוך יאוש בכוחתיו האחרונים ,להסביר לאישה בתנועות ידיים את מצבו, ברם ,האישה המשיכה לחייך ולנופף עד שנעלם מעיניה ,
יצאה אישה,לבושה מדי אחות ניגשה ושאלה לשלומה , עשיתי שלום למישהו בים ענתה לה , כן ,כן, בטח ,גם אתמול ראית מישהו וגם שלשום, כל יום את רואה מישהו ,בואי תיכנסי הגיע הזמן לקבל תרופה.

חג שמח

מוטי אשכנזי