שירים

עומס חום - פואמה

 

הביל אוויר חיי
במדבר ארץ לא זרועה
כתמי אודם
כלניות אש , סדקי אדמה
חרבה , זועקת
לגשם טיפותיה ביום חום
לא נגמר,

עולה חזיון
אבק , חול
ילדים צללים בין בתים
טיל פוגע במכונית פח
עשן ואש אוכלת יושביה
אדם נמס בתוך גללי עיזים
הכלבים נובחים,
טרוטי עיניים
לא מקיץ מחלום,

גלגל השמש
ליבת האש נחנקת
געש אנרגתי
זועק לחמצן
יונק מעלים של צמחים שרופים
פגועי עומס חום

תמונה חולפת , השעון מתקתק
שרים וראשים
לבן עם עניבות צבע
מילים על שלום
דרך ארץ מדבר
וציה של אש כתומה וקאסמים
נופלים בארץ אחרת
צבועה בשחר אדום

בוא אחי שב ונדבר
על פיתה
גבינה לבנה וכמה זיתים
ישמעל כבר הלך
אנחנו בני דודים
צריך רק מקום עם צל
כי עומס חום כבד,

חור שחור
ללא משוא פנים
מתמזג עם אחיו החור באוזון
המפץ הגדול
פצצת חומר נפץ מרסק
רסק אדם ברוטב
תקווה לשלום

מספרים לי סיפורים,
ניירות מתגלגלים ברוח
כמו שיחים בעיר עזובה,

אחי , אחי
לא מניח חרבך
באדום מגואלת,
מוחמד כבר מזמן עזב
ורק הג'יאד הפך צהוב
חורץ לשון ככלב
שיניו נוטפות דם
ילדים רכים
חלקים שנאספים לשקיות
לבנות
רוחות צעירות מנשבות
לכל הרוחות בעומס החום,

דמעת אם
חומצה מכלה ליבי
נוסחאות הפתרון
אובדות על הנייר הלבן
שהופך לצהוב,


המחסומים מבטון אפור
חיילים חומים
מזיעים מעומס החום
שורות שורות בצבעים דהויים
עומדים
בני דודים
ומחכים כמו זבובי זבל,
קלגס מניף יד
והם נמעכים,


והשרים והראשים
נוסעים במכוניות שחורות
עם דגלים,
הדגל השחור
לא יורד מחצי התורן,

שמש בגבעון דום
ירח בעמק אילון
עמק יזרעל
תושבים כנחילי נמלים
מסודרים , מטרות ברוזים
מטחווי קטיושה מגנין

בוא נשב
תחת הגפן ירוקה
נשתה מיץ תפוזים כתום
ואתה תספר לי על סבא שלך
שנטע עצי זית
והיהודים באו ועקרו,

ואני אספר על ההוא
משוק הפירות
שהתפרק
לאבק של עומס חום
ביום ההוא
ששהיד,
של משיח בשם מוחמד
הלך לחפש בתולות,

נשמות הלומות בשמיים כחולים
ההוא ממכונית הפח
והאחר מהשוק
מתבוננים מלמעלה
עלינו
וצוחקים,
אני מתבונן, ולא אומר מילה,

כבשן הגיהנום
נסתם מעודף הרשעים,
התמרור מצביע לכיוון גן עדן
שם יש בתולות

בתולים הפכו לדמיון , של מזי אהבה הלומים
התורים ארוכים
לזונות שמנות בתכריכים השחורים
בפינות גן עדן
מוכרות את אבריהן המדולדלים
במחירי סוף העונה,

יהודים והערבים
מחכים בתור
גופות מזיעות , אל עפר אדמתם
הוואדי אכזב
כי עומס החום גדול,

מכונית שחורה נכנסת
לחוף תל ברוך
מתבוננת
הוא מבקש
היא נותנת
נוטף ריר , נוטף זרע בצבע וניל
הדגל כבר לא בחצי התורן

יוסוף ואורי קיבלו כבר כנפיים
של מלאכים,
הצנחנים ממשיכים במסע הכומתא
אדומה
נורה מתנחל ממארב, נמצא שדוד
אדמת ארץ ישראל
נספגה באדום,

סביב שולחן עם מים ופירות
יושבים
מתנסחים
כמויות של אסירים
בעיות בחשבון וכספים
הילדים לא חוזרים,

ברדיו מודיעים
על עומס של חום
טיל נוסף פגע
בעוד מחבל
הכלבים המסתובבים ברחובות
מלקקים את שלוליות הדם,
המונים צועדים
עם דגלים ירוקים ושחורים,

השיירות של המכוניות השחורות
מלאות
באנשים בחליפות שחורות
הכלבים נובחים
האבק מיתמר
עומס החום גובר,

בוא חבר
אולי תדבר עם נאסראללה
המחייך
הכלב קיבל עצם שמנה
תומר לו
שהעומס הולך וגובר
שייצא מאשפתות שהוא נובר,

מספרים על ימים
שאנחנו והם בכרמים
תל אביב מלאה
פועלים
שבונים מדינה
עברית,

עומס החום היה בינוני
ובים
מכרו תירס וארטיק
עד שהחור באוזון
נדפק בגלל
העשן
של הפצצה
שאחמד יסין זכרונו לקללה
חיבר לילד צעיר
שנפרד מכלבו, בדרך ללא מוצא.

תגובות