שירים

עכשיו תורי.

 

המוות הזה...

 

הוא לא מפסיק להפתיע, רוקד סביבנו במחול המטורף הזה שלו,

 עוטף אותנו אוסף אותנו...מכה, מכאיב, מצחיק...מצחיק.

למה?

ככה...זה סדרו של עולם.

ואנחנו בוכים, צורחים, והוא בשלו ממשיך...אוסף...אוסף...עוד אחד ועוד אחת...זה סדרו של עולם,

צעיר מבוגר, לו זה לא חשוב לו לא אכפת הוא בשלו רוקד...לא מפסיק...

ואנחנו ממשיכים..או לפחות מנסים...מקווים שאיפשהו מתישהו הטירוף שלו ייפסק...ואז הוא
מפתיע אותנו בפעם האחרונה...הפעם, זו אני...

 

©


תגובות