עונה בינונית.

להבנה מושלמת מומלץ לנער בזכרון "הלכות נידה. דיני פרישה סמוך לווסת."

את אמרת: "תהיה סופה.

זה עתה בקול מרתיע

רוח מחץ מתקיפה

עננים בחיק רקיע.

מדרונות בערפל,

השקיעה בים נקברת

במצולות עיני הערב

תיזהר להסתכל.

תיזהר, שלא תמות,

גם קרוב אלי לגשת,

כי הלילה גוף מציאות

יימחה במי הגשם,

תיסדק קליפת עולם,

הזמנים יפרו רצף,

והנה – כבר ממוקם

שם בפתח איזה עצם.

ממתינה להתגשם

איזו נפש שם למעלה,

היא רוצה ממני שם,

משביעני כי אקרא לה.

אוי לי! איך אושיט לה יד,

איך אפתח לה את הדלת,

איך אתן לה בי מקלט –

ואני לא מעוברת.

גם שכל כמה ימים

תשוקתך עלי מולכת,

אך הפעם חיק רחמי

לא הצמיח את זרעך.

לא קנתה לה הגינה

את הפרי שבה נתת –

וטיפה הראשונה

כבר מוצאת דרכה למטה."