נפש

איזו נפש היא בוגרת,

איתנה ויציבה

ובסוף דרכה עוברת

אל חיי עולם הבא?

רק כזאת שמתבטלת

מול גדולת מַשְרֶה שכינה,

ואת החיים האלה

היא רואה כהכנה,

השתלמות, לימוד, בית ספר,

כתיקון וניסיון

על מנת לבוא בסתר

צל עליון.

איזו נפש היא סובלת

תחת ייסורים כבדים?

זאת שלה חיים האלה –

סופיים ויחידים.

היא אינה מוצאת כל ערך

בלימוד והתקדמות,

לה צפוי בסוף הדרך

פתח ארץ אי מציאות

כל דקה ספוגה בפחד,

קול שעון נושא אִיום

כי בסוף הזמן נלקחת

היא אל ארץ אי קיום

ומרוב ייאוש וסבל

וצריחות גרון צרוד

היא נפרדת מהשכל,

מאבדת מודעות

וכאשר יבוא הרגע

אחרי גסיסה קשה –

היא רואה, כי זמן חייה

בזבזה ממש לשווא.

אשליה המתנפצת

מול אמת שלא תכחיש,

מול פתחי עולם הנצח

כמו תינוקת מול הכביש

היא עומדת מבוישת.

אז ישאל אותה מלאך:

"מי סיפר כזבים לך, נפש?

מי כל כך הבהיל אותך?"