סוֹד הַפִּיוּט

סוֹד הַפִּיוּט

זֶה לְגַמְרֵי לֹא פָּשׁוּט,

לֹא מָהֵר, וְגָם לֹא קַל –

מִמִּילִּים לִרְקוֹם קִישּׁוּט,

בֶּן חֲרוּז, עֲטוּר מִשְׁקָל!

הוּא עָמָל חֲסַר פְשָרוֹת

שֶׁנַּפְשֶךָ מַכְשׁיִרָה –

לְסוֹלֵל נְתִיב שׁוּרוֹת,

וְלִרְקוֹם מֵהֶן שִירָה!

עַל מְנַת שֶׁיִּדָּמוּ

לְמִזְמוֹר שֶׁל בֶּן יִשַׁי

יֶשׁ לַדַעַת מִי וְמוּ,

אֵיך מוּתָר וְמִי רַשָּׁאי,

בְּעָיוֹת מִסְחַר סַמִּים,

מִפְלָגוֹת, יִיבוּא, יִיצּוּר,

וְהֵיכַן מְפַרְסְמִים

הֱבֶל פִּיו שֶׁל כָל יְצוּר;

יֶשׁ לַדַעַת מָה אוֹכֵל,

מַה שׁוֹתֶה עוֹרֵך רָאשִׁי,

וְעִם מִי אִשְתוֹ רָחֵל

מְבַלָּה בְּחֲמִישִי,

מִי וְכַמָה יְשַׁלֵּם

אִם מוֹעֵד תַּשׁלוֹם עָבַר,

וְעִיקָר – סִיפּוּר שָׁלֵם

לְהַמְצִיא מִכְּלוּם דָּבָר,

לְנַסֵּח כְּדִינוֹ,

לְנַקֵּד מִילָּה-מִילָּה...

הוֹי, חֲבָל שֶׁבִּזְמָנוֹ

לא לָמַדְתִּי כַּלְכָּלָה...

© אלי פוגרבינסקי