שירים

ילד יהודים

 
ילד יהודי יושב בביתו
עם אחיו, אחותו והוריו.
שום דבר כלל לא מטריד אותו,
הוא רק נהנה מחייו.
 
השמיים כחולים, החיים רגילים
ולילד שמחה בליבו.
כי הוא נהנה מחיים די פשוטים
בביתו, עם כל משפחתו.
 
אך פתאום מרחוק נשמעים צעדים,
ממורד הרחוב השקט.
צעדים שלבטח רעות מבשרים
מהם אין אפשרות להימלט.
 
קולות של צרחות וניפוץ זכוכיות
ממלאים את אוזניו של הילד.
הוא רץ לחלון, ועיניו אז רואות
מראות לא הולמים לאף ילד :
 
הנאצים פולשים לבתי יהודים,
משחיטים כל רכוש בדרכם.
ואם בדרכם עומדים ילדים -
בכוח מכים גם אותם.
אנשים חסונים נלקחים לעבדות,
נעקרים בכוח מחייהם.
כך ברגע נעלמים חיים של חירות -
והנאצים ממשיכים במעשיהם.
 
והילד הקט לא מבין שום דבר,
הוא יושב בביתו מבולבל.
הוא מנסה לחשוב איך הרחוב בו הוא גר
הפך למקום מקולל.
 
וההרס נמשך, והרעש גובר,
ואותו הילדון עוד מעט ישבר,
הוא שואל את אמו, מחכה לתשובה -
למה התחילה כזאת מהומה?
 
והאמא עומדת מולו, נבוכה,
ופיה ריק ממילים.
כי כיצד היא תוכל להגיד לבנה
שכל זה רק כי הם יהודים?
 
ובעוד שהאמא שוקלת דברים
פורצים את דלת ביתם גרמנים
הורסים, משחיתים, משמידים, מבעירים
עם שנאה בעיניים - ללא רחמים.
 
 
והילד הקט כבר לא מבולבל
וכבר אין שמחה בליבו.
הוא רק שוכב, אותו ילד אומלל
ללא רוח חיים בתוכו.

תגובות