יצירות אחרונות
קימורי הלילה (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/09/2026 19:34
אֵצֶל סָבְתָא אֵירוֹפָּה (4 תגובות)
אלפי /שירים -12/09/2026 11:59
צילום לשער בלתי נודע (6 תגובות)
ZR /שירים -12/09/2026 09:09
פֶּרַח שֶׁל תִּקְוָה🌹🌹🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -12/09/2026 08:09
מַאֲרָג שֶׁל שַׁחַר וַחֲלוֹם (11 תגובות)
אביה /שירים -12/09/2026 07:52
כול ימות השנה (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -12/09/2026 06:46
כמו אל עצים רחוקים (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -12/09/2026 06:38
שְׁנֵינוּ בְּיַחַד (5 תגובות)
בבר 1 /שירים -11/09/2026 15:00
שירים
פעם
זהו שיר המזכיר נשכחות
על חיים ירוקים יותר ומהירים פחות כשכדור הארץ סב על ציר בגלגול שפוי ודי זהיר. אנשים עצרו לומר שלום להיכרות היה בסיס אישי "התבוא לקפה אדון עם זוגתי ואיתי" הייתה פנייה לגמרי לא מפתיעה. הייתה זו דרך נהדרת לבלות את הימים שטופי השמש הזוהרת בשבתות ובחגים בתל אביב האחרת שהייתה בשנות השישים. זהו שיר על ימים שאינם עוד כשדברים עוד יכלו לצמוח השגרה מלאה הוד ימים זרמו בשקט וללא כוח הכל אפשר היה לראות והאוויר היה צלול, נינוח.
הבריות חייכו ללא הרף "התרצה לבוא לתה אצלי לפנות ערב עם רעייתי ואיתי? הנה , הבט, שם הוא ביתי". זו הייתה התחלה מצוינת באווירה מלבבת ששררה באופן קבוע באותם ימים של זוהר בשבת ובשאר השבוע בישראל הישנה ,יפת התואר עמוסת העבר וגם החידושים אי שם באמצע שנות השישים.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |