יצירות אחרונות
זה כמו בסרט מתח ... / 4 / (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -29/07/2026 18:29
צְבָעִים שֶׁל תִּקְוָה - מוקדש למרים שלנו באהבה (1 תגובות)
אביה /שירים -29/07/2026 18:06
נ"ח , נח ,נחל (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -29/07/2026 15:04
תופעות לוואי (12 תגובות)
אריק חבי"ף /שירים -29/07/2026 13:38
פריחת הדובדבן - פרק עשרים ושניים (1 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -29/07/2026 13:04
אוֹר בֹּקֶר. (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -29/07/2026 12:00
לאחר האהבה (6 תגובות)
יצחק אור /שירים -29/07/2026 11:12
כמה טוב לי בנוכחותך הרחוקה (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -29/07/2026 08:54
שירים
פעם
זהו שיר המזכיר נשכחות
על חיים ירוקים יותר ומהירים פחות כשכדור הארץ סב על ציר בגלגול שפוי ודי זהיר. אנשים עצרו לומר שלום להיכרות היה בסיס אישי "התבוא לקפה אדון עם זוגתי ואיתי" הייתה פנייה לגמרי לא מפתיעה. הייתה זו דרך נהדרת לבלות את הימים שטופי השמש הזוהרת בשבתות ובחגים בתל אביב האחרת שהייתה בשנות השישים. זהו שיר על ימים שאינם עוד כשדברים עוד יכלו לצמוח השגרה מלאה הוד ימים זרמו בשקט וללא כוח הכל אפשר היה לראות והאוויר היה צלול, נינוח.
הבריות חייכו ללא הרף "התרצה לבוא לתה אצלי לפנות ערב עם רעייתי ואיתי? הנה , הבט, שם הוא ביתי". זו הייתה התחלה מצוינת באווירה מלבבת ששררה באופן קבוע באותם ימים של זוהר בשבת ובשאר השבוע בישראל הישנה ,יפת התואר עמוסת העבר וגם החידושים אי שם באמצע שנות השישים.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |