מַאֲרָג שֶׁל שַׁחַר וַחֲלוֹם

מַאֲרָג שֶׁל שַׁחַר וַחֲלוֹם
 

כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ אֵלַי מִלִּים,

הֵן נִגְלּוֹת כְּחוּטֵי זָהָב עֲדִינִים.

אוֹרְגוֹת בְּתוֹכִי מִרְקָם שֶׁל שַׁלְוָה,

וַאֲנִי נוֹתֶרֶת צְמֵאָה, עוֹרֶגֶת לְעוֹד.

מִכָּל מִלָּה מְלֵאַת כִּסּוּפִים,

מִכָּל אוֹת הַשְּׁזוּרָה בָּהּ בְּסוֹד,

אֲנִי רוֹקֶמֶת מִשְׁפָּטִים, מְחַבֶּרֶת שִׁירִים –

וְהֵם יִהְיוּ לְעוֹלָם רַק שֶׁלְּךָ, רַק לְךָ.
 

כַּמָּה קַל לְגַשֵּׁר עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָק,

הֲרֵי לָאַהֲבָה אֵין גְּבוּלוֹת אוֹ קְצָווֹת.

הִיא אֵינָהּ נִזְקֶקֶת לִזְמַן, לֹא לְשָׁעָה,

אֶלָּא בּוֹעֶרֶת בַּזְּמַן שֶׁבּוֹ אֲנִי שְׁזוּרָה.
 

וַאֲנִי –

מִתְכַּנֶּסֶת אֶל תּוֹךְ עַצְמִי,

מִשְׁתַּבְּלֶלֶת בַּחֲשֵׁכָה הָרַכָּה,

וְאָז נִפְתַּחַת לְפֶתַע,

כְּמוֹ פֶּרַח הַמֵּנֵף עָלָיו אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.

מְבַקֶּשֶׁת בִּדְמָמָה שֶׁתְּדַבֵּר אֵלַי בִּנְשִׁיקוֹת,

אַל תְּבַקֵּשׁ אוֹתִי בְּשָׂפוֹת זָרוֹת,

דַּבֵּר אֵלַי רַק בִּשְׂפַת הָאַהֲבָה.
 

וְאַתָּה –

בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת, בְּטֵרוּף שֶׁל חוּשִׁים,

תָּבוֹא בִּשְׁעָרַי הַנִּפְתָּחִים לִקְרָאתְךָ.

אֶעֱצֹם אֶת עֵינַי, אֶתָּקֵק בָּרֶגַע,

וּשְׂפָתַי –

נָעוֹת בְּלַחַשׁ, בְּקֶצֶב הַמַּחְשָׁבוֹת הָרוֹטְטוֹת.
 

אַךְ עִם שַׁחַר, כְּשֶׁהָאוֹר מַכֶּה,

פָּג הַחִזָּיוֹן וְנָמוֹג הַקֶּסֶם.

הַמְּצִיאוּת שָׁבָה, הַקּוֹל נִדְמָם –

וְהַכֹּל, הַכֹּל נוֹתָר בַּחֲלוֹם.

~

בְּכָל לַיְלָה, כְּשֶׁהָעוֹלָם נָדָם וְהַגְּבוּלוֹת בֵּין הַמְּצִיאוּת לַדִּמְיוֹן מִטַּשְׁטְשִׁים, מַגִּיעוֹת הַמִּלִּים שֶׁלְּךָ. הֵן אֵינָן סְתָם אוֹתִיּוֹת, אֶלָּא חוּטֵי אוֹר דַּקִּים הַנִּשְׁזָרִים בְּתוֹכִי, רוֹקְמִים שֶׁקֶט עָמֹק בְּנִשְׁמָתִי וּמוֹתִירִים אוֹתִי כְּמֵהָה, צְמֵאָה לְעוֹד מֵהַיֹּפִי הַזֶּה. מִכָּל הֲבָרָה וּמִכָּל אוֹת שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ אֵלַי מִמֶּרְחַקִּים, אֲנִי בּוֹנָה בְּדִמְיוֹנִי אַרְמוֹנוֹת שֶׁל שִׁירָה, מִשְׁפָּטִים שֶׁכֻּלָּם קֹדֶשׁ מֻחְלָט לְךָ וְרַק לְךָ.

בַּמִּרְחָב הַזֶּה, הַמֶּרְחָק הַפִיזִי בֵּינֵנוּ קוֹרֵס. אֲנִי מְבִינָה שֶׁלָּאַהֲבָה אֲמִתִּית אֵין קִילוֹמֶטְרִים וְאֵין שְׁעוֹנִים; הִיא אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת בִּזְמַן, אֶלָּא בְּעֹמֶק הַחֲוָיָה. בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט שֶׁל הַלַּיְלָה אֲנִי מִתְכַּנֶּסֶת פְּנִימָה, אֶל תּוֹךְ עַצְמִי, מִשְׁתַּבְּלֶלֶת בַּהֲגַנָּה וּבָרַכּוּת, וְאָז – כְּמוֹ פֶּרַח הַנִּפְתָּח אֶל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת – אֲנִי נִפְתָּחַת אֵלֶיךָ. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר אֵלַי בְּשׁוּם שָׂפָה רְגִילָה אוֹ זָרָה, אֶלָּא רַק בְּשָׂפָה אַחַת, אוּנִיבֶרְסָלִית וְנִצְחִית: שְׂפַת הַנְּשִׁיקוֹת וְהַמַּגָּע.

שָׁם, בְּתוֹךְ טֵרוּף הַחוּשִׁים הַמְּשֻׁתָּף, אַתָּה בָּא בִּשְׁעָרַי. אֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי וּמְנִיחָה לָעוֹלָם לְהֵעָלֵם. שְׂפָתַי נָעוֹת בִּדְמָמָה, רוֹטְטוֹת בְּקֶצֶב הַמַּחְשָׁבוֹת וְהַתְּשׁוּקָה, מִתְמַזְּגוֹת אִתְּךָ לַחֲלוּטִין.

אַךְ אָז, הָאוֹר הָאַכְזָרִי שֶׁל הַבֹּקֶר מַתְחִיל לַעֲלוֹת וּמַכֶּה בַּחַלּוֹן. הַחִזָּיוֹן הַמָּתוֹק מִתְפּוֹגֵג, הַקֶּסֶם נָמוֹג, וְהַמְּצִיאוּת שָׁבָה לִתְבֹּעַ אֶת מְקוֹמָהּ. אֲנִי פּוֹקַחַת עֵינַיִם אֶל תּוֹךְ הַשַּׁחַר, וּמְבִינָה בִּכְאֵב וּבְעֹנֶג גַּם יַחַד – שֶׁהַכֹּל, הַכֹּל נוֹתָר בַּחֲלוֹם
~