עוד התכלת

יצחק יקר,
שירך נע בין תכלת לתכלת, בין עוז וכאב, בין לילה ליום ובין געגוע לאהבה. אהבתי במיוחד את המתח שבין ה״כאן ושם״ , אותו עולם, אך לא תמיד אותה מציאות. הסיום האינטימי והעדין מחזיר את הכול אל הגוף, אל המגע ואל היופי, ומשאיר אחריו תחושה של תודה. שיר קצר, מרומז ורב־שכבות. תודה על השיר היפה.

יום טוב ושקט

שמוליק

.

הגיגים על השמש, על הארצות במקומות שונים

בעולם, "בין תכלת לתכלת"  - ובדרך, הגעגועים

לה, לגופהּ - ואליה: בבית אחרון, החיפוש.

שיר רגיש-רגיש ואישי מאוד. 

דיבר אליי. ואהבתי. מאוד.

תודה רבה-רבה, יצחק יקר. <לב>

רבקה

---