הצלם על הגבעה

כָּל חַיַּי מֵאָז שֶׁהָיִיתִי מֵכִין שִׁעוּרִים עַל הַמִּרְפֶּסֶת
 לִצְלִילֵי ה fool on the hill וְעוֹד פְּתִיתֵי חֲלוֹמוֹת אֲחֵרִים
וְלֵב נִשְׁבָּר לְעִתִּים וְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת אֶל צְלִילֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת
חִפַּשְׂתִּי אֶת הָאִישׁ הַמִּתְבּוֹנֵן בְּנַפְשָׁם שֶׁל אֲחֵרִים
מַנִּיחַ נִשְׁמוֹתֵיהֶם הַכּוֹאֲבוֹת עַל קֶרֶס חַכָּתוֹ וּדְגִיגֵי מַעֲמַקִּים שׁוֹתְקִים.
וְאֶת הַדְּמָעוֹת הוּא אוֹסֵף

עֵת מְרוֹם
קוֹמָתוֹ הוּא  מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ
עַל חָזֶה הַהוֹלְכִים בְּלֹא דַּעַת לְאָן
וּמַצְלֵמָתוֹ כְּקֵלַיְדוֹסְקוֹפּ
אֵלָיו אוֹרוֹת נֶאֱסָפִים לִקְרַאת זְרִיחָה מְאֻחֶרֶת.

מוֹטִי קִמְחִי צַלָּם גָּבוֹהַּ