אֶל חוֹפִים שֶׁל שֶׁקֶט מחווה לשמוליק לשירו אוֹתָהּ סִירָה

אֶל חוֹפִים שֶׁל שֶׁקֶט
 

שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה לִי מַצְפֵּן טוֹב בַּלֵּב,
שֶׁיַּרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ בְּאוֹר וּבְחֵן.
שֶׁיַּדִּיחַ חֲשָׁשׁ, שֶׁיַּרְגִּיעַ כְּאֵב,
וְיִלְחַשׁ לַנְּשָׁמָה שֶׁהַכֹּל יִתָּכֵן.

וְשֶׁיָּם הַחַיִּים יִהְיֶה לִי רָגוּעַ,
בְּלִי סַעַר מַפְחִיָד אוֹ מִשְׁבָּר מְטַלְטֵל.
שֶׁהַשַּׁיִט יִזְרֹם בְּנִגּוּן וְגַעְגּוּעַ,
וְהַחֹפֶשׁ יָאִיר כְּמוֹ כּוֹכָב הַמְּטַיֵּל.

וּבְתוֹךְ הַמֶּרְחָב, מוּל הַיָּם הַנִּפְרָשׂ,
מַבָּטְךָ הָאוֹהֵב הוּא הָעֹגֶן שֶׁלִּי.
כָּל מִשְׁבָּר שֶׁיַּגִּיעַ יֵחָשֵׁב כְּלֹא כְלוּם,
כְּשֶׁיָּדְךָ הָרַכָּה אוֹחֶזֶת בְּיָדִי.

וְאִתִּי בַּסִּירָה, יָד בְּיָד, מִקָּרוֹב,
יַפְלִיגוּ אֲנָשִׁים אֲהוּבִים וְטוֹבִים.
שֶׁיֵּדְעוּ בְּעִתּוֹת הַסּוּפָה גַּם לֶאֱהֹב,
וְנִהְיֶה זֶה לָזֶה כְּמוֹ חוֹף מִבְטַחִים.
 

אֶל חוֹפִים שֶׁל אֹשֶׁר, שֶׁל שֶׁקֶט וְאוֹר,
נַגִּיעַ בְּיַחַד, מָנוֹחַ לִמְצֹא.
אֶל עָתִיד שֶׁכֻּלּוֹ רַק שִׂמְחָה וּמִזְמוֹר,
כְּשֶׁהַלֵּב הַמַּבְחִין כְּבָר יוֹדֵעַ לִרְצוֹת.

וְעִם אֹפֶק חָדָשׁ שֶׁנִּפְתָּח וְעוֹלֶה,
נְקַבֵּל אֶת תַּשְׁפַּ"ז הַיְּקָרָה מִפָּז.
שֶׁתָּבִיא עִמָּהּ אֹשֶׁר וּבְכָל מַעֲשֶׂה,
הַבְּרָכָה וְהַשָּׁלוֹם יִשְׁמְרוּנוּ מֵאָז.
~

בְּתוֹךְ יָם הַחַיִּים הַסּוֹעֵר, בֵּין גַּלִּים מְטַלְטְלִים לְמֶרְחָבִים אֵינְסוֹפִיִּים, יֶשְׁנָהּ סִירָה קְטַנָּה הַמַּפְלִיגָה קָדִימָה, מוּנְחֵית עַל יְדֵי מַצְפֵּן פְּנִימִי, עָדִין וּמְדֻיָּק. זֶהוּ הַמַּצְפֵּן שֶׁל הַלֵּב – זֶה שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת הַחֲשָׁשׁוֹת, מַרְגִּיעַ אֶת הַכְּאֵבִים הַשְּׁקֵטִים וְלוֹחֵשׁ לַנְּשָׁמָה בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ שֶׁהַכֹּל עוֹד אֶפְשָׁרִי. הַשַּׁיִט הַזֶּה אֵינוֹ מִתְרַחֵשׁ בְּבֵדִידוּת. מוּל הָאֹפֶק הַנִּפְרָשׂ, הַמַּבָּט הָאוֹהֵב שֶׁלְּךָ הוּא הָעֹגֶן הַיָּצִיב מִכֻּלָּם, וְהַיָּד הָרַכָּה שֶׁאוֹחֶזֶת בְּיָדִי הוֹפֶכֶת כָּל מִשְׁבָּר וְסַעָרָה לַחֲסְרֵי מַשְׁמָעוּת.

יַחַד, מוּקָפִים בַּאֲנָשִׁים אֲהוּבִים וְטוֹבִים שֶׁיּוֹדְעִים לִמְצֹא אַהֲבָה גַּם בְּעִיצוּמָהּ שֶׁל סוּפָה, אָנוּ מַפְלִיגִים אֶל עֵבֶר חוֹפִים שֶׁל שֶׁקֶט, אֹשֶׁר וְאוֹר. עִם לֵב פָּתוּחַ שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדִיּוּק לְמָה הוּא מְיַחֵל, אָנוּ מַבִּיטִים קָדִימָה אֶל עֵבֶר אֹפֶק חָדָשׁ, וּמוּכָנִים לְקַבֵּל בִּבְרָכָה אֶת שְׁנַת תַּשְׁפַּ"ז הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה – שָׁנָה יְקָרָה מִפָּז, שֶׁתְּמַלֵּא אֶת יָמֵינוּ בְּשִׂמְחָה, בְּמִזְמוֹר, בִּבְרָכָה וּבְשָׁלוֹם עָמֹק.
~
שמוליק בשירו האחרון באותה סירה לאחר תגובתי  ענה לי  והיה שם משפט שמאד אהבתי
"שתמיד יהיה לך מצפן טוב בלב, ים רגוע בדרך, ואנשים אהובים שיפליגו איתך אל חופים של אושר"
אז כך שיר נולד 
~
7.9.26