רות

אריק היקר,

שיר קצר ומרגש, שבו רות אינה רק דמות מן המגילה אלא חוליה חיה של זיכרון, אהבה והמשכיות. במיוחד מרגש החיבור היפה בין דמה של רות לזיכרון אמך ולנכדתך , כאילו האור הקדום ממשיך לבעור מדור לדור.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

הקדשה לתפארת

אור קדומים מופץ בשירך, וכמו בסיפור המקראי קיימת כאן נאמנות, אהבה והמשכיות. 

בגורן פגש בועז את רות לראשונה. והיא הסבתא-רבתא של דויד המלך. קשר בינדורי מצוי גם בשירך, כשרות אמך מהדהדת בדמותה של נכדתך. יפהפה ומרגש השיר הזה.