על מה אדבר

מטלטל ורגיש: יש מצבים שאין מה לענות, קשה לענות מכל מיני סיבות. תודה רבה לך אודי היקר, המשך יום טוב.

הצפייה בריאיון עם אורן נהרי, עוררה בה מחשבות על המוות ועל מה שאחריו. ומכאן הגעת לנושא כה כאוב, אותם צעירים לנצח, וגם הנעורים שאבדו לך. 

אתה עוד ילד, אודיה'לה! 

אני מסכים איתך... איך זה? 

שומע " סוקיאקי " ומתמוגג....

לקיו סקמוטו יש אכן קול נפלא ושירתי כמו זורמת על פלגי מים....

מצטער עבורך מאד מאד!

מקווה שלא העמסתי עליך "רגשי" מיותר.

הראיון היה שובר לב. והעביר צמחרמורת בגווי. באמת הביא חומר למחשבה על איכות חיים, על הישגים- ועל סוף. ולא פלא שהעלו אצלך, אודי זכרונות מחבריך שאינם-וייוצרו צעירים לעד.עצוב! 

ימים שחולפים/חלפו

הכול נושא הרוח

אודי היקר,

שיר מטלטל ונוגע עמוק בלב. דווקא מתוך שיחה לכאורה פשוטה על חיים ומוות, אתה מצליח לפתוח עולם שלם של זיכרונות, חברים שנשארו בני עשרים ושש, געגוע וכל מה שלא הספיק להיאמר.

השאלה „על מה אדבר” הולכת ונעשית כואבת יותר ככל שהשיר מתקדם. יש בו עצב גדול, אבל גם אנושיות, אירוניה עדינה ואהבה לחיים. הסיום עם „ליל סתיו” יפהפה ומותיר הד ארוך בלב. כתיבה אמיצה, אישית ומרגשת מאוד.

יום טוב ושקט

שמוליק