שיר השבוע - תְּמוּנָה עַל הַקִּיר

תְּמוּנָה עַל הַקִּיר/ש. כֹּהֵן

יוֹם אֶחָד תַּהֲפֹךְ

לִתְמוּנָה עַל הַקִּיר,

מִסְגֶּרֶת קְטַנָּה

וְחִיּוּךְ שֶׁנִּשְׁאַר.

מִישֶׁהוּ יַעֲבֹר

וְיַבִּיט בְּךָ רֶגַע,

וְיִשְׁאַל בְּלִבּוֹ

מִי הָיִיתָ בֶּעָבָר.

לָכֵן אֲנִי כּוֹתֵב

כָּל עוֹד יָדִי נָעָה.

נוֹתֵן לַמִּלִּים

אֶת קוֹלִי וּפָנַי.

כִּי תְּמוּנָה שׁוֹמֶרֶת

רַק רֶגַע אֶחָד,

אֲבָל שִׁיר יָכוֹל

לִשְׁמֹר אֶת חַיַּי.

אֶכְתֹּב אֶת הָאַהֲבוֹת

וְאֶת הַפְּחָדִים,

אֶת מָה שֶּׁכָּאַב

וְאֶת מָה שֶּׁנִּשְׁבַּר,

כִּי אוּלַי בְּיוֹם

שֶׁקוֹלִי יִדֹּם,

מִלָּה שֶׁכָּתַבְתִּי

תְּדַבֵּר בִּמְקוֹמִי מָחָר.

וְאִם יוֹם אֶחָד

אֶהְיֶה תְּמוּנָה עַל הַקִּיר,

אַל תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי

רַק בַּמִּסְגֶּרֶת.

פִּתְחוּ שִׁיר שֶׁכָּתַבְתִּי,

קִרְאוּ לְאַט ,

וְתִשְׁמְעוּ אֶת לִבִּי

מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת.