יצירות אחרונות
ניחוח של הבטחה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/10/2026 15:50
אמש היה יום ולילה (3 תגובות)
לב נורית /שירים -12/10/2026 15:30
משיח...משיח....משיח......-מוקדש באהבה לשירי בתי האהובה (8 תגובות)
מרים /שירים -12/10/2026 09:59
ספר ייחודי יצא עתה בהוצאת "דרך המילים" (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -12/10/2026 08:30
הָאֶפְשָׁרוּת הַגְּנוּזָה (4 תגובות)
אביה /שירים -12/10/2026 07:14
זורמת בכול מקום שמצויה / יצירתיות (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -12/10/2026 07:11
צָמֵא לְאַהֲבָה🌹🌹🌹 (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -12/10/2026 04:09
בלי שום דרמה (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -12/10/2026 03:50
מפי אומרו: (4 תגובות)
ZR /שירים -11/10/2026 19:24
סיפורים
חמש דקות לפני הרכבת🌹🌹🌹חמש דקות לפני הרכבת/ש. כהן
הרכבת עמדה לצאת בעוד חמש דקות. יונתן הביט בשעון שוב. חמש דקות. ארבעים ושמונה שנים קודם לכן הוא עמד באותה תחנה, רק אז לא החזיק מזוודה אלא יד של אישה שאהב. הוא היה בן עשרים וארבע. היא הייתה בת עשרים ושתיים. שניהם תכננו לנסוע יחד. אבל שעה לפני הרכבת היא אמרה לו שהיא לא יכולה. היא פחדה. הוא כעס. במקום לשאול למה, הוא הסתובב והלך. למחרת היא כבר לא הייתה בעיר. מאז עברו חיים שלמים. יונתן התחתן, התגרש, גידל שני ילדים, בנה עסק, נסע בעולם. אבל בכל פעם שעבר ליד תחנת רכבת, נזכר בעיניה. עכשיו, בגיל שבעים ושתיים, הוא עמד בתחנה עם מזוודה קטנה. הוא החליט לעזוב. לעבור לעיר אחרת, להתחיל חיים שקטים. ואז שמע קול מאחוריו. “יונתן?” הוא הסתובב. העולם עצר. רחל. אותן עיניים. אותו חיוך. רק השיער השתנה. והזמן. “רחל?” היא צחקה, אבל בעיניה היו דמעות. “לא האמנתי שזה אתה.” “גם אני לא.” הם עמדו זה מול זו כאילו ארבעים ושמונה השנים שביניהם היו רק הפסקה קצרה. הרכבת השמיעה צפירה. “את נוסעת?” שאל. “כן.” “לאן?” “לא משנה.” היא חייכה. “ולך?” “לא משנה.” הוא הביט בה. “את יודעת למה לא שאלתי אותך אז למה עזבת?” היא הורידה את עיניה. “כי פחדתי שתכעס.” “אני כעסתי.” “אני יודעת.” “חשבתי שלא אהבת אותי.” היא נשמה עמוק. “אהבתי אותך כל כך, שנבהלתי.” הוא הביט בה. “מה היה כל כך מפחיד?” “כל החיים. לעזוב את הבית. את המשפחה. להתחיל מחדש. הייתי צעירה. רציתי שתבקש ממני להישאר.” “ואני רציתי שתבקשי ממני לבוא.” הם צחקו. צחוק קטן, כואב. הרכבת שוב צפצפה. “יש לך ילדים?” שאל. “שלושה.” “נכדים?” “ארבעה.” הוא חייך. “גם לי.” היא הביט במזוודה שלו. “אתה באמת נוסע?” “כן.” “לאן?” הוא שתק. “אתה יודע,” אמרה, “לפעמים אנחנו מחכים כל החיים לרגע שבו נוכל לתקן משהו. ואז מגלים שאי אפשר לתקן את העבר.” “נכון.” “אבל אולי אפשר לתקן את ההווה.” הוא הביט בשעון. דקה אחת. הרכבת פתחה את הדלתות. “אני חייב לעלות.” רחל הנהנה. “אני יודעת.” הוא הרים את המזוודה. עלה מדרגה אחת. ואז עצר. הוא הסתובב אליה. “אני לא רוצה להיות שוב בן עשרים וארבע.” היא לא הבינה. “מה זאת אומרת?” “אני לא רוצה שוב לפחד לשאול.” הוא ירד מהרכבת. הדלתות נסגרו. הרכבת יצאה בלעדיו. רחל עמדה מולו בדממה. “מה אתה עושה?” יונתן חייך. “את אותה טעות כבר עשיתי פעם אחת.” היא התקרבה. “ומה עכשיו?” הוא לקח את ידה. “עכשיו אני שואל.” “מה?” “את רוצה קפה?” היא צחקה מבעד לדמעות. “ארבעים ושמונה שנים חיכיתי שתשאל.” הם יצאו יחד מהתחנה. הרכבת נעלמה באופק. אבל הפעם, אף אחד מהם לא הסתכל אחריה. כי הם הבינו משהו פשוט: יש רכבות שאסור לפספס. אבל יש רכבות שאפשר לתת להן לנסוע. לפעמים דווקא ההחלטה להישאר היא תחילתו של המסע הגדול ביותר בחיים. 18.7.26
תגובות
דינה קגן
/
נפלא
/
18/08/2026 09:35
שמואל כהן
/
תודה דינה יקרה🌹🌹🌹
/
18/08/2026 10:22
אריק חבי"ף
/
נסיתי לראות את עצמי בסיטואציה דומה
/
18/08/2026 10:04
שמואל כהן
/
תודה אריק היקר🌹🌹🌹
/
18/08/2026 10:24
דני זכריה
/
חידוש הקשר בתחנת הרכבת
/
18/08/2026 10:28
שמואל כהן
/
תודה דני היקר 🌹🌺🌹
/
19/08/2026 21:25
רבקה ירון
/
***
/
18/08/2026 10:36
שמואל כהן
/
תודה רבקה יקרה🌹🌺🌹
/
19/08/2026 21:28
ZR
/
אגדה יפה נשמט מעיני: האם היתה ללא בעל? אבל מה חשובים הפרטים.
/
18/08/2026 11:05
שמואל כהן
/
תודה צביקה היקר 🌹🌺🌹
/
18/08/2026 12:53
אסנת אלון
/
שמוליק מאוד מרגש ומדמיע.היטב כתבת.תבורך
/
18/08/2026 16:31
שמואל כהן
/
תודה אסנת היקרה🌹🌹🌹
/
18/08/2026 16:41
אביה
/
מקסים שמוליק יקר - אחרי 48 שנים סיפור נהדר ויפה כל כך - צריך לדעת על איזו רכבת לעלות ומתי - מאד אהבתי
/
18/08/2026 18:28
שמואל כהן
/
תודה אביה יקרה 🌹🌺🌹
/
18/08/2026 18:43
🐝🐝BeeBee
/
🐝🐝
/
18/08/2026 19:29
שמואל כהן
/
תודה BeeBee יקרה🌹🌹🌹
/
18/08/2026 21:21
גלי צבי-ויס
/
הפחד
/
19/08/2026 07:46
שמואל כהן
/
תודה גלי יקרה🌹🌹🌹
/
19/08/2026 08:11
גלי צבי-ויס
/
אכן כך. המשך יום נעים שמוליק יקר. ❤
/
19/08/2026 12:59
jakuper
/
אין שנים לה, לאהבה
/
19/08/2026 17:27
שמואל כהן
/
תודה ג׳קופר היקר🌹🌺🌹
/
19/08/2026 19:19
יורם גור זאב
/
סיפור מרגש...
/
23/08/2026 12:59
שמואל כהן
/
תודה יורם🌹❤🌹
/
23/08/2026 15:12
התחברותתגובתך נשמרה |