מִקְוֶה הַטִּפָּה

מִקְוֶה הַטִּפָּה
 

כְּשֶׁטִּפַּת הַגֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִם נוֹפֶלֶת,

אֶל כַּף יָד נְקִיָּה הִיא מִיָּד מִתְקַבֶּלֶת –

זַכָּה וּטְהוֹרָה לִלְגִימָה וּלְרִוּוּי,

כָּל עֶרְכָּהּ מִשְׁתַּנֶּה מִכֹּחַ הַסִּכּוּי.
 

אַךְ אִם אֶל בִּיּוּב הִיא תִּצְנַח וְתֵרֵד,

מַעֲמָדָהּ בָּעוֹלָם בְּרֶגַע אָבֵד –

כְּבָר אֵין בָּהּ שִׁמּוּשׁ, אַף לֹא לִרְחִיצָה,

מְלֻכְלֶכֶת, רְחוֹקָה מִכָּל חֵפֶץ וְחֵפֶץ.
 

וְאִם עַל מִשְׁטָח הִיא תִּפֹּל, שֶׁלּוֹהֵט,

הִיא תִּתְאַיֵּד וְתֵעָלֵם כְּבָר כָּעֵת.

אַךְ אִם עַל הַלּוֹטוּס תָּנוּחַ, זְרוּעָה,

הִיא תִּזְהַר בָּאוֹר כְּמוֹ פְנִינָה נָאָה.
 

וְאִם עַל צְדָפָה הִיא תִּמְצָא מְגּוּרִים,

תִּהְיֶה לִפְנִינָה לְיָמִים אֲרֻכִּים.

הַטִּפָּה הִיא אוֹתָהּ הַטִּפָּה בַּעוֹלָם,

אַךְ הַקֶּשֶׁר קוֹבֵעַ אֶת עֶרְכָּהּ מוּל כֻּלָּם.
 

הֱיוּ תָּמִיד מְחֻבָּרִים לַטּוֹב וְלַזָּךְ,

לַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי לֵב רָחָב וּמְבֹרָךְ.

כִּי הַקִּיּוּם שֶׁלָּכֶם כָּךְ יֵיטִיב וְיַעֲלֶה,

וְעֶרְכְּכֶם הָאֲמִתִּי יִפְרֹץ וְיִתְגַּלֶּה.
~

הַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי אֵינוֹ זָקוּק לְמִשְׁקָל אוֹ לְחֲרוּזִים מְדֻיָּקִים. הוּא מִתְרוֹנֵן מִבִּפְנִים כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה שֶׁנִּרְגְּעָה וְהָפְכָה לְנִחוּחַ, פּוֹעֵם בְּקֶצֶב הַנְּשִׁימָה וְהַגַּעְגּוּעַ. כָּל מִילָּה בּוֹ הִיא טִפָּה זַכָּה שֶׁל אוֹר, הַנִּשֵּׂאת מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם הַפְּנִימִי שֶׁלִּי, וּמְחַפֶּשֶׂת לָהּ אֹזֶן קַשּׁוּבָה וְלֵב טוֹב לָנוּחַ בְּתוֹכוֹ וְלִזְהֹר.

״כְּשֶׁטִּפַּת גֶּשֶׁם נוֹפֶלֶת מֵהַשָּׁמַיִם: אִם הִיא נִתְפֶּסֶת בְּיָדַי הַנְּקִיּוֹת, הִיא טְהוֹרָה מַסְפִּיק לִשְׁתִיָּה. אִם הִיא נוֹפֶלֶת לַבִּיּוּב, עֶרְכָּהּ נוֹפֵל עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא אוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ לִרְחִיצַת כַּפּוֹת רַגְלַי. אִם הִיא תִּפֹּל עַל מִשְׁטָח לוֹהֵט הִיא תִּתְאַדֶּה. אִם הִיא תִּפֹּל עַל עֲלֵה כּוֹתֶרֶת שֶׁל פֶּרַח הַלּוֹטוּס הִיא תִּזָּהֵר כְּמוֹ פְּנִינָה, וּלְבַסּוֹף, אִם הִיא תִּפֹּל עַל צִדְפָּהּ הִיא תַּהֲפֹךְ לִפְנִינָה.

הַטִּפָּה נִשְׁאֶרֶת אוֹתָהּ טִפָּה אֲבָל קִיּוּמָהּ וְעָרְכָה תְּלוּיִים בְּמָה שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת אֵלָיו.״
~