לא ראיתי

לא ראית אם בכתה כאשר שרה לצידך. היא שרה במדוייק כאילו היא במקהלת צבא השמיים ואתם עומדים בשורה ארוכה-ארוכה. תודה רבה לך צביקה יקר, ערב טוב. היית שקוע בשירתה. 

צביקה יקר,

שיר נוגע ועצוב כתבת, שיר המשלב ברגישות בין רגע יומיומי של שירה בציבור לבין תחושת פרידה קיומית עמוקה. המעבר מהקלרינט המייבב ומהשירה המדויקת אל הדימוי המצמרר של השורה הארוכה הנופלת לבור יוצר עוצמה רגשית חזקה מאוד. מרגש  במיוחד הפער בין מה שלא נראה,  הדמעות, לבין הכאב שמתגלה בסיום במלוא עוצמתו. שיר מהדהד שנשאר עם הקורא גם לאחר הקריאה. 

לילה טוב ושקט 

שמוליק

השירה של מדויקת ואכזרית מאוד.
השיר מרפרר לכמה מקורות.
השורה האחרונה הזכירה לי את הקינה הגדולה של דורי שפותחת במלים:
"רְאֵה, הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתֵינוּ שׁוּרָה אֲרֻכָּה, אֲרֻכָּה." אם כי היא גם מרפררת ליצירות אחרות, לא פחות קשות.