סבירות כה חשובה

השיר מדמה את הסבירות ל"פנינה" – דבר יקר ערך. הוא טוען שכאשר פועלים באופן סביר, נוצרת יציבות ומתרחשים דברים חיוביים בסביבה שלנו 
זהו לב השיר - אתה מבחין בין שני סוגי אנשים

1. האדם הערכי: מי שיודע להעריך סבירות גם במעשיו כלפי אחרים (מוודא שמה שהוא עושה לזולת הוא "סביר").
   • האדם האגוצנטרי: מי שדואג רק לכך שעולמו שלו יהיה סביר ונוח, ולא אכפת לו אם מעשיו פוגעים ב"סבירות" של חיי האחר.
   • תכונה אנושית אוניברסלית: השיר מסתיים בקביעה שסבירות היא תכונה קריטית לכל אדם ("באשר הוא"), כבסיס לחיים תקינים בחברה.

 השיר טוען שסבירות היא סוג של "הגינות". זה לא רק שהדברים יהיו הגיוניים, אלא שהם יהיו הוגנים ומתחשבים במרחב המשותף.

יפה מאד בעיניי - שבטובה ומיטיבה

דני היקר,

אהבתי את הדרך שבה בחרת להתמקד במושג “סבירות” ולהפוך אותו ממשהו יומיומי לרעיון בעל ערך מוסרי. השיר שלך מחדד יפה את החשיבות של חשיבה מאוזנת והגיונית, אבל גם מזכיר שלא פחות חשוב לבדוק איך הדברים משפיעים על האחר ולא רק על עצמנו.

סבירות אמיתית היא לא רק מה שנוח לנו, אלא גם היכולת להתחשב בזולת ולפעול בהגינות כלפי כולם.

יפה כתבת,

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

זהו שיר הגותי-פילוסופי, וגם הגותי-חברתי,

דני יקר. 

אתה מבחין ומאבחן בין אופיים של בני האדם -

אלה המעוניינים שהכול יהיה "סביר" - לא רק

עבורם, ומתנהגים 'בסבירות' גם כלפי זולתם, 

ואלה, האגואיסטים-אגוצנטריים, שמעניין

אותם אך ורק שהסבירות/העולם הסביר, הטוב,

יהיה מנת חלקם - ותו לאו.

תודה רבה-רבה על שירך, על הגותך, 

ורק טוב לך! <לב>

רבקה

---

תודה, דני יקר על שהעלית את הנושא החשוב כל כך ותיארת בעדינות את חשיבותו לחיינו.

מה שאתה מבקש שינחה אותנו זה עקרון הסבירות. גם אם אין בטחון מוחלט, עדיף לנהוג באופן חיובי.