הדרך בחזרה

....ואני שרתי לעצמי את בדרך חזרה של אבי טולדאנו 

יפה שערך,גליה יקרה!

גליה יקרה,

כתבת שיר עמוק ומרגש שבו הדרך החיצונית הופכת למסע פנימי של שתיקה, סימנים ושאלות לא פתורות. הדימויים של ההרים, הכדורים האדומים והשכבות החשופות יוצרים נוף חי ונוגע, ובו בזמן חושפים את המרחק שנפער בין שניים היושבים זה לצד זה. הסיום בשאלה הפשוטה והכואבת מהדהד זמן רב אחרי הקריאה. שיר יפהפה, רגיש ומלא מחשבה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

ואני תוהה

מה אנחנו משאירים מאחור

ומה באמת חוזר איתנו הביתה:

שבטובה

נופים מתגלים לאורך הדרך בחזרה הביתה. השתיקה תלויה ועומדת ביניכם, ואת תוהה עליו, מה יהא והאם יכול בו שינוי כלשהו. 

יפה ועצוב: חיים שלמים חולפים בדרך ארוכה. ונוצרת שאלה כואבת בסוף המסע: האם האהוב עדיין לצד המחברת בסוף הדרך-שאלה אוניברסאלית.

יפה מאד שירך,  גליה.

מבטא דאגה: הכביש סואן ואת תוהה מה אתם מותירי מאחור ומה חוזר איתכם הביתה והאם הוא איתך. תודה רבה לך גליה היקרה, ערב טוב ושבוע טוב.

גליה יקרה

****************

בדרך ארוכה

כאשר גומאים מרחקים ונופים,

עולות תמיד תהיות,

הרהורים בסבך מחשבות...

הסיום נותר עלום ...

טוב לקרוא אותך תמיד

מברכת לשבוע שקט

ממני עליזה.