יצירות אחרונות
פַּעֲמוֹנֵי תִּקְוָה🌹🌻🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/04/2026 04:54
פאזל מילים (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -22/04/2026 17:42
כְּשֶׁהַמּוּזָה נֶעֱלֶמֶת - בהשראת השיר של גליה "כשהשיר הולך לאיבוד" (12 תגובות)
אביה /שירים -22/04/2026 07:41
בחיק הטבע מתענגים (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/04/2026 07:15
הַגְּבוּרָה🌹🌻🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/04/2026 04:53
קדושת יום הזיכרון (5 תגובות)
ZR /שירים -21/04/2026 20:51
מחשבה גמישה (7 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/04/2026 16:26
מה למדתם אתמול בגן (...) (9 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/04/2026 12:25
סיפורים
מי משלם את המחיר - לבמת הדיון של נורית - גרסת סיפור.🌹🌻🌹מי משלם את המחיר /ש. כהן הלילה ירד על העיר לאט, כאילו גם הוא היסס אם להיכנס. אורי ישב על המיטה בחדרו, המדים מונחים לידו, מקופלים בקפידה. הטלפון שתק, אבל הדממה הייתה רועשת יותר מכל אזעקה. הוא ידע שמחר בבוקר הוא יוצא. בסלון, אבא ישב מול החדשות. פרשנים דיברו בביטחון, שרטטו קווים על מפות, הסבירו מהלכים כאילו היו משחק שחמט. אורי הביט במסך מרחוק וחשב לעצמו כמה קל לדבר על "כוחות", "תגובה", "יעדים", מילים שאין בהן פנים, ואין בהן שמות. הוא נזכר במשפט שקרא באותו יום, של אמה גולדמן. המילים לא נתנו לו מנוח. האם באמת כך העולם עובד? האם תמיד מישהו אחד מחליט, ומישהו אחר משלם? אמא נכנסה לחדרו בשקט, כאילו פחדה לשבור משהו עדין באוויר. וזו הייתה האמת. הוא לא הרגיש שהוא נשלח רק בגלל אינטרסים של אחרים. היה בו משהו עמוק יותר, תחושת אחריות, רצון להגן, לא להשאיר את האחרים לבד. אבל יחד עם זה, השאלה עדיין בערה בו: למה בכלל צריך להגיע למצב הזה? בלילה הוא לא הצליח להירדם. מחוץ לחלון נשמעה אזעקה רחוקה. הוא דמיין את האנשים רצים למקלטים, את הילדים מתעוררים בבהלה. הוא חשב על חבריו שכבר שם, בשטח. חלקם פחדו, חלקם ניסו להיראות חזקים, כולם רצו לחזור הביתה. באותו רגע הוא הבין שהמציאות מורכבת יותר מכל ציטוט. לא הכול שחור או לבן. יש מנהיגים שמקבלים החלטות, ויש גם עם שלם שחי תחת איום. יש אינטרסים, אבל יש גם אהבה, פחד, ותקווה. בבוקר, כשהשמש עלתה, הוא יצא מהבית. אמא חיבקה אותו חזק מדי, כאילו ניסתה לעכב את הזמן. אבא לחץ את ידו, שקט מהרגיל. בדרך לבסיס, אורי הביט דרך החלון. העיר התעוררה, אנשים הלכו לעבודה, ילדים לבית הספר, החיים המשיכו. והוא חשב לעצמו: אולי זה כל העניין. להגן על הרגעים הפשוטים האלה. אבל בלב, עמוק בפנים, הוא נשא תפילה אחרת, שיום אחד לא יהיה צורך. שיגיע זמן שבו לא צעירים ולא מבוגרים יצטרכו לשלם את המחיר של החלטות כבדות. זמן שבו שאלות לא יובילו למלחמות, אלא לתשובות. וכשהאוטובוס עצר, והוא קם עם התיק על הכתף, הוא הבין, המאבק האמיתי הוא לא רק בשדה הקרב אלא גם בשאלה איך מונעים את הקרב הבא. 7.4.26
"כל המלחמות נוצרות בידי זקנים גנבים, פחדנים מכדי להילחם בעצמם, הדוחפים את הצעירים לחזית למען האינטרסים האישיים שלהם." כך כתבה אמה גולדמן. הפילוסופית האמריקאית, שחיה בין שתי מלחמות העולם (נפטרה בשנת 1940). תגובות
רבקה ירון
/
***
/
07/04/2026 11:52
שמואל כהן
/
תודה רבקה יקרה🌹🌻🌹
/
07/04/2026 14:30
גלי צבי-ויס
/
לא הכול שחור או לבן
/
07/04/2026 12:40
שמואל כהן
/
תודה גלי יקרה 🌹🌻🌹
/
07/04/2026 14:32
גלי צבי-ויס
/
בהחלט כך. חג שמח שמוליק יקר. ❤
/
08/04/2026 07:26
בבר 1
/
"איך למנוע את הקרב הבא"...
/
07/04/2026 14:00
שמואל כהן
/
תודה בבר1 היקר🌹🌻🌹
/
07/04/2026 14:34
דני זכריה
/
הוא הבין, המאבק האמיתי הוא לא רק בשדה הקרב
/
07/04/2026 15:23
שמואל כהן
/
תודה דני היקר🌹🌻🌹
/
07/04/2026 15:31
ZR
/
יפה ומרגש. ומלחמה- זה מה שיש
/
07/04/2026 21:23
שמואל כהן
/
תודה ZR היקר🌹🌻🌹
/
08/04/2026 08:25
אריק חבי"ף
/
עכשיו, בתוך הפסקת אש שברירית לגמרי
/
08/04/2026 13:39
שמואל כהן
/
תודה אריק היקר🌹🌻🌹
/
08/04/2026 17:01
אביה
/
איך מו8נעים את הקרב הבא - מקסים כתבת שמוליק - אבל בלב, עמוק בפנים, הוא נשא תפילה אחרת, שיום אחד לא יהיה צורך. שיגיע זמן שבו לא צעירים ולא מבוגרים יצטרכו לשלם את המחיר של החלטות כבדות. לימים טובים
/
12/04/2026 07:25
שמואל כהן
/
תודה אביה יקרה🌹🌻🌹
/
12/04/2026 07:55
התחברותתגובתך נשמרה |