אף לא ממד

השיר מתאר געגוע עמוק וחסר פשרה לחופש, לאהבה ולחלום שלא התממש. אתה כואב על כך שנמנע ממך ללכת בדרכך, לחוות מרחבים אינסופיים של חיים ואהבה. הזיכרון של רגעים יפים, כמו ההליכה המשותפת והקרבה, נשאר חי, אך עומד מול מציאות חסרת הגנה, שבה אין אפילו “ממ״ד” או מחסה רגשי.

החיים והאהבה הם מסע שברירי ולא מוגן אין תמיד ביטחון או שליטה, אבל דווקא בתוך חוסר ההגנה נשמרים הזיכרונות והחלומות ככוח מחבק שממשיך ללוות אותנו.

יפה כתבת אודי היקר.

יום שקט עד כמה שניתן וחג שמח

שמוליק

איזה חופש וכיף היה. ועתה בכל מקום אנו מחפשים מקלט לרגע. 

.

שיר לירי מעניין, לא רק רגיש-רגיש ונוגע-נוגע:

גם מחאתי.

זיכרונות לצד ההווה, 

ומצעד מימים עברו לצד ולעומת הכמו-מצעד

לממ"ד, למקלט. 

תודה רבה על שירך, על מחאתך, אודי יקר. <לב>

רבקה

---

לא תסלח

לא

נסלח

אתה לא תסלח לעולם למי שמנע ממך... אתה רק עם פיסת בד צבעוני שעוטפת חלומותיכם... תודה רבה לך אודי היקר, ערב טוב ושקט.

 וְאֵין מִקְלָט בַּדֶּרֶךְ
אַף לֹא מָמַד:
רַק פִּסַּת בַּד צִבְעוֹנִי
חֲלוֹמוֹתֵינוּ עוֹטֶפֶת .