שירים

בְּשָׁעוֹת שֶׁבָּהֶן הֲכִי כּוֹאֵב לִי ,הִיא פּוֹרֶצֶת בִּשְׁעוֹת הַשְּׂמָחוֹת שֶׁלִּי. הִיא בּוֹקַעַת אֶת חַדְרֵי נִשְׁמָתִי - וְהַחוּצָה. אִמָּא הָלְכָה לָהּ בְּדֶרֶךְ לֹא יָשׁוּבוּ מִמֶּנָּה, אִמָּא הָלְכָה אֲבָל לֹא יוֹצֵאת מִמֶּנִּי, הִיא שְׁרוּיָה בִּי בִּמְלוֹא אִמָהִיּוּתָהּ, אֲנִי שְׁרוּיָה בָּהּ בִּמְלוֹא יַתְמוּתִי.

גַּם אִשָּׁה בּוֹגֶרֶת הִיא יְתוֹמָה שֶׁכָּל כָּךְ אָהֲבָה אֶת אִמָּא.

בָּנִיתִי אֶת בֵּיתִי בַּחֲצֵרָהּ, בֵּיתָהּ עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, אֲבָל רֵיק מִמֶּנָּה, בְּחַיֶּיהָ לֹא הָיִיתִי מְסֻגֶּלֶת לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, אִמָּא הָיְתָה הַבַּיִת, הַבַּיִת הָיָה אִמָּא. עַכְשָׁו מִתְגּוֹרֶרֶת בּוֹ דַּיֶּרֶת אַחֶרֶת, קָשֶׁה לִי עִם זֶה, לְעִתִּים קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא.

כַּאֲשֶׁר פָּסְקוּ חַיֶּיהָ - פָּסַק גַּם חֵלֶק מֵחַיַּי.

בְּחַיֶּיהָ, בְּכָל בֹּקֶר עִם קוּמִי הָיִיתִי יוֹצֵאת לֶחָצֵר, נִצַּבְתִּי לְיַד חַלּוֹנָהּ - לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹמָהּ, אֵיךְ עָבַר לֵילָה וּלְמָה הִיא זְקוּקָה בְּשָׁעָה יוֹתֵר מְאֻחֶרֶת הָיִינוּ לוֹגְמוֹת אֶצְלָהּ קָפֶה, שִׂיחַ אֵם וּבַת, עָרֵב מִמֶּנּוּ לֹא הָיָה לִי. בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה אַחֲרֵי יוֹם הָעֲבוֹדָה, הֵישַׁרְתִּי צְעָדַי אֵלֶיהָ, לִשְׁמֹעַ מִמֶּנָּה קוֹרוֹת יוֹמָהּ.

כִּמְעַט כָּל שְׁעוֹתֶיהָ נִמְצְאָה בַּבַּיִת, מְשׁוֹטֶטֶת בֵּין קִירוֹתָיו גַּלְמוּדָה מֵאִשָּׁה ,אָבִי, הָיְתָה, אָבִי שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ מֻקְדָּם, לִפְנֵי 50 שָׁנִים. אִמָּא מֵאֲנָה לָדַעַת גֶּבֶר אַחֵר עַל פָּנָיו. שֶׁגֶּבֶר אַחֵר יֵדָעֶנָּה. אִמָּא הַמַּדְהִימָה גִּדְּלָה בְּאַהֲבָה עֲצוּמָה אֶת יְלָדַי כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָצֵאת לַעֲבֹד, לְסַיֵּעַ בְּפַרְנָסַת הַמִּשְׁפָּחָה. אִמָּא בִּשְּׁלָה בִּמְסִירוּת וּנְכוֹנוּת לְמִשְׁפַּחְתִּי אִמָּא עָשְׂתָה בִּשְׁבִילֵנוּ הַכֹּל וְהִיא - חֲסֵרָה חֲסֵרָה חֲסֵרָה

עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים - וַחֲלָלָהּ אֵינוֹ מִתְמַלֵּא. הַשִּׁכְחָה אֵינָהּ בָּאָה כְּדֵי לְהַעֲלִים אוֹ לְעֲרְפֶּל אֶת הֶחָלָל אוֹ לְמַלְּאוֹ, כְּאִלּוּ לְמַלְּאוֹ. הִיא שׁוֹכֶבֶת בִּמְנוּחַת הָעוֹלָם שֶׁלָּהּ, 700 מֶטֶר מִבֵּיתִי, אֲנִי מַרְבָּה לְבַקֵּר אוֹתָהּ, לְהַנִּיחַ פְּרָחִים עַל קִבְרָהּ, לְהַדְלִיק נֵר נְשָׁמָה. הַנֵּר הוּא הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם, נִשְׁמָתָהּ הָיְתָה זְקוּקָה עַד מְאֹד וְנוֹאָשׁוֹת לָאוֹר. הִיא עָשְׂתָה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁהָאֲפֵלָה לֹא תִּפְלֹשׁ לְבֵיתָהּ, בִּקְּשָׁה תָּמִיד אוֹר.

הַחֹשֶׁךְ הָיָה שֵד רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ.

אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁחָשַׁךְ כָּךְ עָלֶיהָ עוֹלָמָהּ כַּאֲשֶׁר נִלְקַח מִמֶּנָּה אִשָּׁה - אוֹהֲבָהּ בְּטֶרֶם עֵת. הִיא נִלְחֲמָה לְסַלְּקוֹ אֶת הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה הַנִּמְצָא בְּעִקָּר בְּקִרְבָּהּ, אֲנִי מְקַוָּה שֶׁשָּׁם, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא נִמְצֵאת עַתָּה –הַכֹּל מוּצָף אוֹר, רָצוּי חָזָק.

אִמָּא הֶעֱנִיקָה לִי אֶת מַתַּת הַחַיִּים בְּבָרְאָהּ אוֹתִי -אֲנִי כֹּה דּוֹמָה לְאִמָּא עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכְּשֶׁאֲנִי צוֹפָה בַּמַּרְאָה וּמִסְתַּכֶּלֶת בְּהִשְׁתַּקְּפוּת כְּאִלּוּ אִמִּי הִיא הַצּוֹפָה בִּי מִן הַמַּרְאָה הַמַּתָּנָה הַנִּפְלָאָה הַנּוֹסֶפֶת הִיא סוֹד קִיּוּמִי יוֹם יוֹם בְּלֹא שיִדְהוּ הַגַּעְגּוּעִים, זוֹ הָרְאָיָה לְגַדְלוּתָהּ, רְאִי לְאִישִׁיּוּתָהּ, הוֹכָחָה לְאַהֲבָתָהּ אוֹתִי.

אִמָּא בְּדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ, מְלַוָּה אוֹתִי בְּכָל עֵת, שְׂמֵחָה בְּשִׂמְחוֹתַי, אִמָּא צוֹפָה עָלַי מִלְּמַעְלָה אוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשׁ הַנִּשָּׂא, כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לִפְקֹד אֶת קִבְרָהּ, כְּאֶגְלֵי טַל מִתְפַּזְּרוֹת דִּמְעוֹת גַּעְגּוּעַי וְהֵן חַמּוֹת וּגְדוֹלוֹת. כְּמוֹ מִלִּים כּוֹאֲבוֹת, נוֹרָא הֵן.

אֲנִי חָשָׁה בְּכָךְ, בְּהַשְׁגָּחָתָהּ עָלַי הִיא עוֹטֶפֶת אוֹתִי בְּאַהֲבָה וְהָיְתָה רוֹצָה לִרְאוֹתֵנִי שְׂמֵחָה תָּמִיד. אֲנִי חָשָׁה בְּכָךְ עִם הַשָּׁנִים, הַיָּמִים הַחוֹלְפִים - אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְעַרְפְּלִים אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת -הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי עִמָּהּ רַק מִתְחַזֵּק, עֶרְגָתִּי אֵלֶיהָ מִתְעַצֶּמֶת, הַגַּעְגּוּעִים גּוֹבְרִים, נֶאֱבֶקֶת בִּמְלוֹא עֻזִּי כְּדֵי לְשַׁמֵּר אֶת הָרְגָעִים עִמָּהּ.

רְגָעִים כְּמוֹ אֵלֶּה הַנִּפְלָאִים, שֶׁהָיוּ לִי כְּשֶׁאִמִּי הָיְתָה קוֹלַעַת צַמּוֹתַי.

מְלֶאכֶת הַקְּלִיעָה שָׁפְעָה אַהֲבָה, כָּל כָּךְ אָהֲבָה לִשְׁזֹר אֶת הַזָּהָב שֶׁלִּי עִם הַבְּרוֹנְזָה שֶׁצָּבְעוּ אֶת שַׂעֲרוֹתַי. כְּקָלוֹעַ אֶת צַמּוֹתַי כֵּן ,קָלְעָה אֶת חַלּוֹת הַשַּׁבָּת הַנִּיחוֹחִיּוֹת שֶׁלָּהּ. קָלְעָה גַּם אֶת הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ. לִי אֵין צַמּוֹת לִקְלֹעַ. גַּם אֵינִי קוֹלַעַת חַלּוֹת.

אַךְ הוֹרִישָׁה לִי אֶת מַתְּנַת הַיְּכֹלֶת לִקְלֹעַ מִלִּים.

כְּמוֹתָהּ גַּם אֲנִי, מַקְפִּידָה שֶׁיִּהְיוּ טְעוּנוֹת רַק בְּאַהֲבָה חַמָּה.

בֵּין אִם הֵן צְבוּעוֹת בְּכֵהֶה –בִּכְאֵב; בֵּין אִם בִּשְׂחוֹק.

בֵּין אִם הֵן מְבַטְּאוֹת הַחֲרָדוֹת בֵּין אִם הֵם חוֹשְׂפוֹת תְּשׁוּקוֹת.

מְקַוָּה כִּי בְּעֵת שֶׁהִיא קוֹרֵאת אוֹתָן שָׁם לְמַעְלָה, עוֹלֶה חִיּוּךְ שֶׁל קוֹרַת רוּחַ עַל פָּנֶיהָ. אוּלַי הִיא תּוֹפֶסֶת בְּרֹאשִׁי וְנוֹשֶׁקֶת לִי בְּמִצְחִי, כְּמוֹ פַּעַם כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה.

יָדֶיהָ חוֹלְפוֹת בְּרַכּוּת עַל הַזָּהָב וְעַל הַבְּרוֹנְזָה. מֵעוֹלָם לֹא חָדַלְתִּי לִהְיוֹת יַלְדָּה, יַלְדָּתָהּ, בְּעֵינֶיהָ שֶׁל אִמָּא, אִמָּא שֶׁלִּי, זוֹ שֶׁאֵינָהּ חָדְלָה לְהִתְקַיֵּם לְיָדִי וְעִמִּי.

אִמָּא, לִקַּטְתִּי אֶת כָּל הַפְּרָחִים הַצְּהֻבִּים בַּדֶּרֶךְ וְכֻלָּם בִּשְׁבִילֵךְ

אִמָּא אַתְּ לֹא מְבִינָה כַּמָּה פַּרְפָּרִים לְבָנִים לִוּוּ אוֹתִי הַבֹּקֶר בְּדַרְכִּי אֵלַיִךְ, כְּשֶׁצָּעַדְתִּי מִבֵּיתִי אֶל בֵּיתֵךְ הָאַחֵר...וַאֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ קְרוֹבוֹת

וְהַיּוֹם הַשָּׁמַיִם בּוֹכִים אִתִּי

הִשְׁתַּקְּפוּת

אוֹתָם תְּלַמֵי קְמָטִים

אוֹתָן עֵינַיִם מְדַבְּרוֹת

בְּלֹא צֹרֶךְ בְּמִלִּים

אוֹתוֹ חִיּוּךְ שָׂמֵחַ

אוֹתוֹ חִיּוּךְ עָצוּב

אוֹתוֹ חִיּוּךְ

גַּם שָׂמֵחַ גַּם עָצוּב -כְּאַחַת

אוֹתָם נְמָשִׁים

אוֹתָהּ תְּמִימוּת

אוֹתָן הַבָּעוֹת