מרגריטה אפריקנית

השיר מתאר פרח מרגריטה הפורח בטבע בפשטות ובשלמות, בלי לבקש דבר ובלי תלות באחרים. מולו עומדת נערה שמתלבטת האם לקטוף את הפרח כדי להרשים אהוב, או להגיע כפי שהיא  טבעית ואותנטית.

היופי האמיתי אינו תלוי בקישוטים או במחוות חיצוניות, אלא בפשטות ובאותנטיות של האדם עצמו, לפעמים עדיף “להביא את עצמך” ולא משהו במקום עצמך.

יפה כתבת צביקה היקר

עוד מעט שבוע טוב ושקט

שמוליק

מבטא חששות מפני הבאות: מרגיטה אננה מבקשת דבר: לא מבט ולא יד, נפתחת לאור המוזהב וידה נעצרת וידה הרכה מתלבטת לקטוף או להביא  לפגישה רק את עצמה. תודה רבה לך צביקה היקר, ערב טוב ושקט.

הרגע בו מרגריטה החליטה להיות היא עצמה, הוא רגע מכונן בחייה. אין צורך בדבר, רק היא עצמה.