חָבֵר חָרָא / מֵאֵת: קָטָאנָה סְמִית' (תרגום שלי)

השיר מתאר חברה שמקשיבה לחברתה ומלווה אותה בשיחות על הקשר שלה עם בן זוג לא טוב. הדוברת מנסה לתמוך ולעודד, אך מבינה שבחירת החברה ב"חבר הרע" היא שלה. דרך תיאורי הטבע והצלילים הרחוקים נוצרת תחושת מרחק, בדידות ומחשבה על סכנה או אובדן אפשרי.

לפעמים אנחנו יכולים רק להקשיב ולתמוך באדם אהוב, גם אם הוא בוחר בדרך שאינה טובה לו. לא תמיד ניתן להציל או לשנות את בחירותיו של האחר  אך עצם ההקשבה והחברות הן מעשה אנושי חשוב.

תודה בר על תרגום השיר המעניין של קטאנה סמית

שבוע טוב ושקט

שמוליק

להבנתי מדובר בחרטה של הדוברת שכה רצתה להיות החברה הטובה והתומכת. כדי לא לריב עם חברתה היא עודדה מערכת יחסים רעילה שלה במקום להציל אותה, בעוד שאחרות סרבו לתת לכך יד ("הָיִיתִי הַחֲבֵרָה הַיְּחִידָה שֶׁהִסְכִּימָה לְדַבֵּר אִתָּךְ עָלָיו"). זה כנראה נגמר רע, אך לא הצלחתי להבין את הנסיבות.

לקטאנה סמית' יש שיר נוסף שעוסק במשולש הרעיל הזה, אבל לא השכלתי ממנו.

תודה שקראת.

בחירת המילים מדוקדקת ומייצרת מעין רמזים מטרימים, יריית הרובה, הנהר המאיים והסמטה מאחורי הדירה. סימני הייאוש שלה בשל החבר החרא שלה היו די ברורים. האם היא עשתה את הנורא מכל? 

יש למשוררת הזו שיר נוסף, כנראה על אותו משולש הרעיל, אבל לא השכלתי.

שיחה עם חברתה ולא ברורה התוצאה

את היחידה שהסכמת לדבר עליו וזה היה כמו לחיות שם, מחוץ לעיר... תודה רבה לך בר, לילה טוב.