שִׁיר שֶׁלֶג נְיוּ יוֹרְקִי

                                                                                                                                    ינואר, 2026

זֶה עֶרֶב שֶׁבּוֹ הַקְּצָווֹת הַקָּשִׁים שֶׁל הָעִיר

מִתְרַכְּכִים מֵעַצְמָם

וּבִנְיָנִים מְנֻמְּרֵי עֲרָפֶל מְנַצְנְצִים

מֵעַל רְחוֹבוֹת שֶׁהַלֹּבֶן קָבַר.

שְׁבִילֵי הַכְּנִיסוֹת לַבָּתִּים לֹא נִגְרְפוּ,

הֵם רֵיקִים, דּוֹמְמִים מִצְּעָדִים, מְכוֹנִיּוֹת.

ואֵין רַעַשׁ שֶׁיַּרְטִיט אֶת הַנּוֹף הַלָּבָן

בֵּין הָאִיסְט רִיבֶר לַהָדְסוֹן.

הָעֶרֶב, הַבְּלִיזַרְד הַגּוֹעֵשׁ

קַד מוּל הַחַלּוֹן לְמַרְאֵה גּוּפֵינוּ הַלַּחִים,

שְׁלוּבֵי קִיָּארוֹסְקוֹרוֹ שֶׁל עֵירֹם, כְּשֶׁרֹאשָׁהּ

מִתְחַפֵּר אֵצֶל הַשָּׁדַיִם שֶׁלִּי

וְאֶצְבְּעוֹתַי חוֹפְרוֹת בַּמְּתִיקוּת שֶׁל שְׂעָרָהּ.

אֲנַחְנוּ חַסְרוֹת שׁוּלַיִם כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג בַּחוּץ

וּבַנִּנּוֹחוֹת הַשְּׁלֵוָה הַזּוֹ אֲנַחְנוּ יְכוֹלוֹת

לִשְׁמֹעַ אֶת נְשִׁימוֹתֵינוּ הָעֲמוּמוֹת,

הַצְּלִיל הַיָּחִיד שֶׁמְּרַחֵף בַּאֲוִיר הַחֶדֶר

וּמַעֲמִיק אֶת רַכּוּתָהּ שֶׁל תַּפְאוּרַת הַחֹרֶף.