ללא כותרת (Untitled)

English after Hebrew

בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה לֹא כָּתַבְתִּי וְלוּ שׁוּרָה אַחַת.

רַק הִנַּחְתִּי זוֹ לְצַד זוֹ שׁוּרוֹת שֶׁכָּתַבְתִּי מִזְּמַן

וְקִוִּיתִי שֶׁהֵן יִתְחַבְּרוּ, כְּמוֹ שֶׁמּוֹשִׁיבִים יְלָדִים

לְשֻׁלְחַן אֲרוּחַת הָעֶרֶב, כְּאִלּוּ מִשְׁפָּחָה.

הָעִנְיָן הוּא שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁהַשִּׁירָה עוֹמֶדֶת לַעֲזֹב

כְּמוֹ קָפֶה שֶׁמִּתְקָרֵר כְּשֶׁלֹּא נוֹגְעִים בּוֹ זְמַן רַב מִדַּי;

כְּמוֹ מִישֶׁהִי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת, וְהִיא חֲדֵלָה לְאַט לֶאֱהֹב אוֹתִי.

כָּל הֶחֳדָשִׁים הָאֵלֶּה חָשַׁבְתִּי

שֶׁהָאֵשׁ הַזֹּאת, הַתַּאֲוָה הַזּוֹ, הַחֲלוֹם הַזֶּה

פָּשׁוּט יִדְעֲכוּ מֵאֲלֵיהֶם,

אֲבָל אוּלַי לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ הָיְתָה אֱמֶת כָּזוֹ

שֶׁכְּפִי שֶׁכָּל הַדְּרָכִים מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא,

מָה שֶׁשֶּׁלִּי תָּמִיד יִמְצָא אֶת דַּרְכּוֹ

חֲזָרָה הַבַּיְתָה.

=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+=+

For a year I didn't write a single line,

Only laid side by side lines I wrote long ago,

Hoping they would fit together

Like seating children at a dinner table, as if family.

The thing is, I thought poetry was leaving

Like coffee growing cold when left untouched for too long;

Like a woman I love, slowly falling out of love with me.

And all those months I was thinking

That this dream, this fire, this lust

Would simply die out,

But maybe, all along there was this truth

That just as all roads lead to Rome,

What's mine will always find its way

Back home.