גַּעֲגוּעַ אֶל מָקוֹם לֹא נוֹדָע

השיר מבטא געגוע עמוק למקום מסתורי ולא נודע , מקום שאתה  כלל אינך מכיר, אך חש אליו משיכה עזה. זהו מקום שתמיד מואר, גם אחרי השקיעה, ומתקשר לדמות אהובה הגרה בו. האור והחושך בשיר אינם רק תיאורי נוף, אלא סמלים: האהובה עצמה היא מקור האור, ופניה מסוגלים להאיר גם עיר חשוכה.

המקום הבלתי־נודע אינו בהכרח מקום גיאוגרפי, אלא מרחב רגשי או רוחני , אולי עולם פנימי, אולי זיכרון, אולי תקווה לעתיד שבו תתרחש פגישה מחודשת.

געגוע ואהבה יוצרים בתוכנו “מקום” של אור ומשמעות. לפעמים אנו כמהים לא למקום ממשי, אלא לאדם שמעניק אור לחיינו — והתקווה לפגוש בו שוב היא שמאירה את הלב. 

יפה כתבת בבר1.

לילה טוב ושקט

שמוליק

על התגובה והפרשנות היפה.♥️

זו היא במוקד והמקום בו היא גרה רק מואר בזכותה. זה הרגש המצוי כאן בתוך המילים. 

כן בהחלט זו היא, ומסביבה בנויה כל התפאורה, ההוד וההדר, ובעיקר האור שמתקיים בזכותה.

ריגשת אותי בתגובתך.

שוב תודה♥️

אתה מתגעגע למקומות שאתה לא מכיר, אתה שמעת עליהם דברים ואתה יודע כי אתה תפגוש במקום שבו היא גרה. תודה רבה לך אברהם היקר, יום טוב ושקט, בהחלט יש ואנחנו נפגוש במקומות שאנחנו לא מכירים ושמענו עליהם. זה קורה.

.

הגעגוע הזה, שאולי נולד איתנו. 

אבל כאן, לפניי, השיר שלך, הגעגוע שלך. 

שיר רגיש-רגיש; כמיהה רבה, עדינה. 

תודה רבה על שירך, בבר 1 יקר. <לב>

רבקה

---

כמה יפה. כמה לירי. כמה מלא כמיהה אל הבלתי מושג-או נכון יותר-אל הבלתי מושגת!

אהבתי מאד!!