זה נוף ילדותי ובגרותי

השיר מתאר רגע פשוט ויומיומי של נסיעה במונית שהופך להתבוננות מלאת רגש בשכונה מוכרת. אתה מביט בנוף שגדלת איתו – שכונה שהתבגרה והזדקנה יחד איתך– ורואה בה יופי חי, טבעי ומלא זיכרונות.

הנוף החיצוני משקף את הנוף הפנימי: המקומות שבהם גדלנו מלווים אותנו כל החיים. גם כשהכול משתנה ומתבגר, הקשר לשורשים נשאר מקור של גאווה, זהות ואהבה.

יפה כתבת דני היקר

שבוע טוב ושקט

שמוליק

שאותו נוף חוזר על עצמו גם עתה בחייך. נהדר! 

.

אוחחח ... 

תענוג של ממש. גאווה טובה. 

תודה רבה-רבה ושבוע טוב ומיטיב, דני

אהוב. <לב>

רבקה

---

מציבה סוג של מראה עם שעון זמן.

שכפי שהנוף גדל ופורח, אף אתה כך.

דני יקר

*********

תבנית נוף ילדותינו

 הנוף, הטבע,

ילווה עד כל סוף ...

זכית דני !

מברכת לשבוע אור

ממני עליזה.

על אף ולמרות אתה גאה בשכונת

ילדותך ומספר זאת לנהג המונית.

יפה כתבת איש יקר

יום טוב

ממני מרים