אַחֲרֵי דְּמָמָה אֲרֻכָּה, הַשֶּׁלֶג הִגִּיעַ

השיר מתאר בואו של שלג לאחר דממה ארוכה ככוח שמטהר, מטשטש עקבות ומחזיר סדר חיצוני, אך גם חושף לרגע את העקבות הכואבות של הלבבות השבורים , לפני שהעולם ממהר למחוק אותן שוב. דרך דימויים עדינים (החתול, הכבשה, העקבות), נפרש מפגש בין שקט, חמלה וזיכרון.

גם ברגעים של ניקיון ושקט מדומה, הסבל והפגיעות האנושית נוכחים מתחת לפני השטח , והחמלה, ההתבוננות וההקשבה הם מה שנותר לפני שהכול יכוסה ויישכח.

יפה כתבת בר

יום טוב ושקט

שמוליק

יש את אלה שלא חסר להם דבר. כמו הדוברת בשיר (כלומר אני, לצורך העניין) שיכולה להרשות לעצמה לאסוף חתול רחוב מהשלג, ויש הומלסים שאיש לא יאסוף אותם, וקיומם אף מעלה צחנה. בסופו של דבר, עם כל הרומנטיקה, זו עיר די אכזרית.

תודה שקראת.

נוצות של שלג יורדות על העיר. כה מתוק המחשבה הזו של החתול ששרבבת פנימה לתוך המראה המולבן של העיר.  

החתול והמחשבה שלו מתפקדים כמטונימיה. לא נכון לקרוא את הדימוי במנותק מהקונוטציה שלו.

שובו אלי רחובות ניו יורק הנפלאים בשלג, והרגע בו בניתי נר זכרון על קברו 

של חברי האהוב בבית הקברות שלמה המלך בליבינגסטון ניו גרסי והשלג

פשוט התרסק עלי.

שלג מעורב בגשם, שמשאיר בוץ או קרח על המדרכות והכביש. באנגלית זה נקרא SLEET. אני מתרגמת את זה שלגשם. לא הכי רומנטי.

תודה שקראת.