גשם

כמה שירים כבר כתבתי על סקוט מקנזי ונפלאותיו...

.

אוחחח ... 

לעולם, למרות הגשם. 

תודה רבה על שירך, אדם יקר. <לב>

רבקה

---

השיר נפתח בהתעוררות ביום חורף גשום, המלוּוה בשיר נוסטלגי, ומיד מוביל למסע זיכרון אל סאן־פרנסיסקו של עבר אהוב. דרך תמונות חושיות של גוף, שמש, תפילה ותשוקה, מתוארת אהבה עזה וחופשית, שנותרה קפואה בזמן. ההווה הקר והגשום עומד בניגוד חריף לחום הזיכרון.

האהבה הגדולה אינה נמחקת גם כשהזמן חולף והמציאות משתנה. הזיכרון ממשיך “לרדת כגשם”  מתמיד, חודר ומלווה את האדם, לעיתים ככאב עדין ולעיתים כגעגוע שאין לו סוף.

יפה ומרגש כתבת אדם.

יום טוב וחודש טוב

שמוליק

אתם מותירים בסאן פרננסיסקו לעד דמעה והגשם - לא חדל. תודה רבה לך אדם היקר, לילה טוב.

לעולם יהיה גופף השזוף

השמש שדליתי מירכייך

השוקולד שבצעת מגופי  ,

בשפתייך

אתה זוכר את סאן פרציסקו עם... הגשם. את אהבתכם ותשוקתכם. חמדת ימים. עונג לקריאה.