חשבון פשוט

.

חמישים ושמונה שנים מאז חזרתם מאל-עריש,

בתום ששת הימים, ב"זיל 131" מצרי. 

אולי (כנראה?) יום-הולדת אמיתי מבחינתך,

כי חזרת בחיים מתוך נוף סביבתי של מוות

קשה ("מקבצי גוויות שחורות ... ") שאתה

מפליא לתאר. לא ממש חומר לפתרון 

משוואות דיפרנציאליות. גם לא לחשבון 

חשבוני פשוט ... 

הזיכרון החזותי. כן. חי ומדויק. כדבריך:

עד יום מותך. 

מטלטל. 

תודה רבה-גדולה על שירך הקשה לעיכול, 

בהיותו נאמן למבטך-חשבונך, צביקה יקר.

<לב>

רבקה

---

השיר משלב זיכרון מלחמה מששת הימים עם חשבון נפש של אדם מזדקן, (אתה) הבוחן זמן, גיל ויכולת מול מראות קשים שלא נמחקו.

החיים נמדדים לא רק במספרים ובהישגים, אלא בזיכרונות שנצרבים בנפש. הניצחון וההישרדות כרוכים באימה ובאשמה שקטה, והזיכרון הטראומטי נשאר חד ומדויק גם כשכוחות השכל דועכים.

מרגש כתבת צביקה היקר

יום טוב ושקט

שמוליק

זוכר מצוין שנסעתי בשנת 67 לטקס הנצחון של חטיבה 7 באל עריש וראיתי את מה שתיארתי.היה נורא 

אתה עדיין בסדר . תירגע .הסר לבך מן החרדות.

מלחמות מותירות זיכרון צרוב וכואב הנותר לעד. 

היום אתה נעצר בחשבון פשוט, באצבעותך בודק עצמך שוב ומנגד הזיכרון החזותי שלך חי ועומד מדוייק עד יום מותך. תודה רבה לך צביקה היקר, יום טוב וחמים. שנהאזרחית טובה.

והזכרונות מלוים אותך לכתיבה ועוד כתיבה 

כמה נהדרת התחושה