נימי הנפש פנימה

נוֹגַעַת בְּנִימֵי הַנֶּפֶשׁ פְּנִימָה לְהַכִּיר קְצָווֹת,
לְדַעַת פִּנּוֹת.
יָמִים בָּאִים לְעִתִּים רֵיקָנִיִּים אוֹחֲזִים צִיצִיּוֹת
רֹאשִׁי בַּעֲדִינוּת לְהַרְאוֹת
יִפְעָת שָׁנִים מְחֻשֶּׁלֶת בִּזְמַנִּים טוֹבִים וְלִפְעָמִים
כּוֹאֲבִים.
וּשְׁנִיּוֹת בִּי אוֹחֲזוֹת בִּינָתְךָ בָּאָה בֵּין יָדַי לְלַטֵּף.
וַאֲנִי גַּעְגּוּעַ לְשִׂיחוֹת עֹמֶק וְלִתְבוּנָה הַבָּאָה בָּרֶצֶף.