טיוטא של אהבה

היא לחשה התר נדרה, אהבתה ותשוקתה מבלי שהסכמת לכך, אטמת אוזנייך, היית קנאי. מעבר לחומות, ציפור ממריאה, נוסקת התחדשות, חרבות פריחה ואש תמיד נכונה בך, לקורבן זבחי אהבה. תודה רבה לך יצחק היקר, ערב טוב.

שלא תכבה בך לעולם..אש התמיד.

אשריך.

ערב טוב יצחק יקר..

השיר מתאר אהבה שמתחילה כלחישה מהוססת, מלוּוה בספקות ובפחדים, אך עם הזמן מתעצמת והופכת לאש פנימית מתמדת. אתה נע בין ניסיון להתרחק ולהתכחש לבין כוח משיכה גדול שממשיך לפעום בך, גם כשעונות חולפות והזמן משנה הכול. האהבה מתוארת כמשהו שנחקק בלב, עובר התחדשות כמו ציפור שממריאה, וממשיך לבעור תמיד  גם אם הוא כרוך בכאב או הקרבה.

האהבה האמיתית אינה נעלמת עם הזמן, גם אם ניסו להדחיק אותה או להתעלם ממנה. היא יודעת לחזור, לפרוח ולהתחדש, כמו עונות השנה וכמו ציפור שקמה וממריאה שוב. לפעמים אהבה דורשת מחיר אך מי שנושא אותה בליבו, מגלה שהיא האש שמזינה את חייו.

יפה ומרגש כתבת יצחק היקר

ערב טוב ושקט

שמוליק

על רקע הפגנה צורמנית ומכאיבה, נלחשת בקשתה לשחרר גם את היחסים האלה. אך לא! אינך מוכן לכך. 

.

אש תמיד נכונה בי, לקרבן זבחי אהבה. 

הזכרת לי שיר ישן-ישן, אולי של יוחנן זראי, 

"באביב הם ישובו חזרה" . 

אני אוהבת את שירי האהבה שלך, יצחק

יקר. תודה רבה-רבה, משורר. <לב>

רבקה

---