ראיתי סרט ... / 3 /

עצוב, נוגע ללב, רגיש: את רואה סרט ישן מארה"ב על חייל ששב מוינטנם הרוס וזה מציף אותך במחשבות על החיילים שלנו שנלחמו במשך שנתיים, על האלימות שהתבייתה אצלנו ובכנסת. תודה רבה לך רבה היקרה, ערב טוב. לא פשוט.

.

תודה רבה על תגובתך, דני יקר. <לב>

רבקה

---

קטע מזעזע, מרגש וכואב. כל מילה זועקת את הזוועה שקורית מול עינינו. ואנחנו-בעצם היותנו אזרחי המדינה-אשמים כולנו. כי זוועה היא זוועה: בין אם בוייטנאם, בין אם בישובי עוטף עזה ובין אם בעזה: ילדים מתים הם קודם כל ילדים. ומי שהורג אותם-הורג אותם.

קטע מצמרר. קטע שמעמיד מראה מול עינינו. ומראה להיכן הגענו.

תודה רבקה. שאמרת את הדברים כהוויתם.

ברור שגם אנחנו, אצלנו, צביקה. <לב>

מה השם ????

את מספרת על סרט ישן שראית , על חייל שחזר מווייטנאם, נשבר מבפנים, הסתבך ונידון למוות. מה שתופס את ליבך הוא לא העלילה, אלא הכאב שמבעד לעיניו, הטראומה, האשמה והילדים שרדפו אותו בזיכרון. הסרט מצית בך מחשבות על חיילים בישראל, על האלימות שנחקקת בנפש, על הזיכרונות שמלווים אותם בלי הפסקה , ממש כמו הסרט שאין בו שום פרסומות, שום רגע של מנוחה.

המלחמה לעולם לא מסתיימת בנשק , היא ממשיכה בנפש של הלוחמים משני הצדדים. הזיכרונות, האשמה והאלימות הופכים להיות חלק מהם, והחברה חייבת לזכור שהמחיר האמיתי לא נגמר בקרב.

תודה רבקה יקרה על השיר העוצמתי , כל כך הרבה חיילים פגועי נפש מאז ה- 7 באוקטובר ושם בממשלה ובכנסת אף אחד לא לוקח אחריות ורוצים לגבות את זה בועדת חקירה ממשלתית הזויה..

לילה טוב ושקט

שמוליק

חָשַׁבְתִּי עַל הַחַיָּלִים שֶׁלָּנוּ, עַל זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם, 
עַל הָאַלִּימוּת שֶׁהִתְבַּיְּתָה אֶצְלֵנוּ, וּבַכְּנֶסֶת,

כן יש מה לחשוב 

תודה

לעתים סרט צורב בלב ומותיר חותמו למשך שנים. העיניים אמרו הכל. ומכאן באופן אסוציאטיבי את עוברת אל "הסרט" העכשווי שלנו כאן במדינה... מה יש לומר.  

בחיים האמיתיים חרוטים

נוראות המלחמה- לא נמחקים

משתכנים בנו , לא מרפים

וואו, איזה תיאור מצמרר את מביאה מהסרט.

חייל שחוזר משדה הקרב אינו אותו אדם שיצא לקרב.

מראות רודפים אותו, בעיקר מראות של ילדים שאותם הרג.

והמחשבה נודדת את הקרב שמתחולל עכשיו בעזה.

ואת חושבת על החיילים שנלחמו בעזה, הטילו את הפגזים 

גם על אזרחים, על ילדים... האם העינים של המתים רודפות אותם?

כנראה שכן, כל כך הרבה נפגעי פוסט טראומה יש.

כל כך הרבה חיילים חזרו והם כבר לא מי שהיו...