השקמה

יפה ומרגש: והיה הבוקר משקים את בוקרו, רוח סתוית ירדה במדרון, נשבה להרים שהביאו טיפות של גשם מרעננות. תודה רבה לך אלה היקרה, שבת טובה, כיף שהגשם חזר סוף סוף אלינו.

השיר "השקמה" מתאר רגע בוקר שקט ופסטורלי, שבו הטבע מתעורר בניחוחות ורוחות של סתיו. השורות מציירות תמונה עשירה של נוף – רוח, הרים, ריח לימון, טיפות גשם – ומול כל זה ניצבת הדמות האנושית עם זר שושנים אדומות בידה. השקמה מופיעה כעוגן של יציבות וחום בתוך שינויי העונות והרגש.

הטבע והאהבה משתלבים זה בזה. כמו שהסתיו מביא רעננות חדשה, כך גם קשר אנושי יכול לחדש, לרגש ולגעת בלב. הזר והיד שהושטה אתמול מסמלים זיכרון של אהבה או התחלה של רגש, והטבע שסביב משקף את הפנים – רוך, שינוי, תקווה והתחדשות. השיר מזכיר שהיופי נמצא בפרטים הקטנים של הרגע, ובמפגש שבין העולם החיצוני לעולם הפנימי.

יפה ומרגש כתבת קרידה

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

שיר מקסים פרי מכחולך.. מביא את יופיו של הטבע בנגיעות חמוץ מתוק של רגעי אהבה..שבוע מבורך קרידא..ובשורות טובות..

קסם של שיר הוא זה. משב רוח מילולי סתווי המשקף את יופיו העצום של הטבע. נפלא! 

.

"ולה היה זר של שושנים אדומות / אוחזת

ביד שהושטה לה אתמול"

נוף כמעט בראשיתי, פסטורלי, מרענן בטיפות

הגשם, ריחני - אה אלה, שיר מרגיע, שיר

נפלא. 

תודה רבה-גדולה לך עליו ושבוע טוב ומיטיב

לך, אלה אהובה. התגעגעתי אלייך. <לב>

רבקה

---

וריח הלימון... 

תחושתי ומענג