תום הסתיו

.

אני כבר לא זוכרת מי כתב, מי הלחין ומי שר-

ביצע את "באביב את תשובי חזרה" (אי אז,

בשנות השישים המוקדמות), אבל אני 

זוכרת שהופתעתי. הייתי צעירה מאוד. 

מאוד-מאוד. 

וכשאני קוראת את שירך, אני מקבלת את 

דבריך בסופו כאילו הסברת את הרגשָתי 

אז: "אהבה אינה העתק-הדבק. "

תודה רבה-רבה, יצחק יקר, משורר אהוב. 

<לב>

רבקה

---

זועק: עכשיו אתה עומד משקיף על תום הסתיו כמו שראית אותו, עת הלכה ואתה אומר לה שאהבה אינה העתק-הדבק. תודה רבה לך יצחק היקר, שבת טובה.

השיר מתאר את מחזוריות החיים והאהבה, את ההתחדשות והפגיעות הרגשית לאורך עונות השנה, ואת ההבנה שאהבה אמיתית היא ייחודית ואינה חוזרת על עצמה באופן זהה.

אהבה היא תהליך מתמשך, מלא רגישות וייחודיות, ואין אפשרות לשכפל אותה.

מרגש כתבת יצחק היקר

שבת מבורכת ושקטה 

שמוליק

אתה משורר שיר אהבה מרגש שזור בגעגועים לאהבה שהייתה ומתמזג עם ארבעת עונות השנה.

 אכן , כתיבה- לעילא ולעילא.

 שבת שלום ומבורך.

אהבה אמיתית היא הדבק

ואני ראיתי כאן את תמימותו של הסתו

את ההכנות שהוא עושה לקראת החורף שיבוא.

לקראת אהובה שבאה להתחמם בזרועות אהובה.

אותה אהבה מיוחדת שכחוט השני עוברת בין עונות השנה.

אבל...

לפעמים האהבה מתנתקת ועונות חולפות בלעדיה

וזה עצוב.

כי כמו שאתה אמרת, אהבה זה לא העתק והדבק.

שיר עצוב על אהבה שהייתה, וקפאה, והלכה ופצעה.

שיר על אי תיאום ציפיות: אתה מצאת נוחם. היא כנראה שציפתה למשהוא אחר. שאולי היה לה. ואתה נותרת עם טעם של החמצה.

עצבתי

עונות השנה המתחלפות מעידות על כך עבורך, כי דברים משתנים גם ביחסים. ויש בך עוד תקווה לשינוי בהם, לחידוש האהבה. 

עונה בעקב עונה עוזבת

גם האהבה !

יש ותשוב ...

שבת מנוחה יצחק

ממני עליזה.